יונתן כץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות לידר שוקי הון, אומר היום שהורדת תחזית דירוג החוב של ישראל בסוף השבוע עשויה לתמוך באגרות החוב לטווח הקצר. משמעות דבריו של כץ היא שבשל הסרת עננת חוסר הוודאות סביב נושא דירוג החוב של ישראל לטווח הקצר, תשפיע באופן חיובי על המסחר בשוק האג"ח.

ביום שישי התפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ ומהנתונים עולה כי המדד עלה ב-0.4% כך שקצב האינפלציה השנתי ירד ל-5% "בלבד". כץ מנתח את רכיבי ליבת האינפלציה שדווקא עלו והם משקפים קצב שנתי של 5.17% לעומת 5.13% בחודש פברואר וזה אומר שהאינפלציה דביקה ואולי אף דביקה מידי.

עם זאת שומר כץ על אופטימיות ואומר כי לחצי השכר שגרמו לחשש גדול מאוד בבנקים המרכזיים בעולם הולכים ומתמתנים. הסיבות ללחצי השכר בשנה וחצי האחרונות נובעות לדעת כץ מהמחסור בעובדים ומהיציאה המהירה ממשבר הקורונה שהביא לביקושים גבוהים מאוד למוצרים ושירותים, מה שהגביר את  הלחץ על היצרנים לגייס עובדים בשכר גבוה.

בחודשים ינואר ופברואר, אומר כץ, עליית השכר בישראל הייתה של 1.8% בעוד בארה"ב היא הייתה בקצב של 3.2%, נמוך מבעבר. המשמעות של הדברים להערכת כץ היא התמתנות בלחצים האינפלציוניים בחודשים הקרובים.

באשר לעלייה המתונה (יחסית) בקצב האינפלציה, אומר כץ שיש לקחת בחשבון את העובדה שבחודש פברואר ירד המס על כלים חד פעמיים שמיתן את קצב האינפלציה ולכך יש לשים לב כי לא מדובר בירידה בסביבת האינפלציה האורגנית אלא בהפחתת מס שהוטל מסיבות של אמנות בינלאומיות עליהן חתמה ישראל.

עוד ב-

השיחה של נתניהו ומודי'ס: ב-100 ימים חזרנו עשורים אחורה | טור שישי

לכתבה המלאה

לסיכום ולאחר הניתוח המעודכן של סביבת האינפלציה, אומר כץ כי ההערכה המעודכנת שלו מדברת על אינפלציה של 3% לטווח של שנה קדימה כשכאן מוסיף כץ אזהרה שנובעת משער החליפין של השקל מול המטבעות הזרים והשינויים האלה לא נובעים משינויים כלכליים אלא משינויים פוליטיים שגורמים לעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל.