בהתאם לתחזיות המוקדמות החליט בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.75% וזאת מתוך הנחת עבודה שהאינפלציה מתכנסת ליציבות מחירים כשהשפעת המלחמה תביא לצינון נוסף של הביקושים בישראל מה שיביא את האינפלציה להתכנס ליעדים בקצב מהיר יותר.

בבנק ישראל כתבו בנימוקי ההחלטה כי "למלחמה השלכות כלכליות משמעותיות, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים. מידת אי-הוודאות לגבי עומק ומשך הלחימה הצפויים גדולה מאוד, וזו משליכה גם לגבי מידת הפגיעה בפעילות.
 

עוד ב-

בנק ישראל בתגובה חסרת תקדים: "ראוי שגפני יהיה בקיא ביסודות הכלכלה"

לכתבה המלאה

"הכלכלה הישראלית איתנה והשכילה בעבר להתאושש מתקופות קשות. האינדיקטורים הכלכליים השונים מאז תחילת המלחמה הצביעו כצפוי על ירידה בפעילות הכלכלית במשק אך בחלוף מספר שבועות של מלחמה, נראה כי המשק מצוי בתהליך התאוששות כלכלית בחלק מרכיבי הפעילות.

"האינפלציה התמתנה אך עודנה נמצאת מעל היעד. הציפיות והתחזיות לאינפלציה מצויות בתוך היעד. לאחר פיחות חד בשבועות הראשונים של המלחמה, חל ייסוף חד, ושער השקל חצה כלפי מטה את רמתו ערב המלחמה. הסיכון לפיחות בשקל, על רקע התנודתיות בשער החליפין בתקופה האחרונה, עדיין מהווה סיכון להתכנסות האינפלציה ליעדה".

במקביל חטיבת המחקר הפחיתה את תחזית הצמיחה ולהערכתה התוצר יצמח ב-2% בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024. התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות וכוללת הערכה כי הוצאות הממשלה בגין המלחמה ייסתכמו בכ-160 מיליארדי שקל . יחס החוב לתוצר בשנים 2023 ו-2024 צפוי לעמוד על כ-63% וכ-66% בהתאמה.

היקף הפעילות בשוק הדיור מוסיף להתמתן וישנם קשיי פעילות בענף לאור המלחמה. בשנים-עשר החודשים האחרונים מחירי הדירות ירדו ב-0.2%. בסעיף שירותי הדיור בבעלות חלה ירידה של 0.3% וקצב העלייה השנתי המשיך להתמתן והגיע ל-4.9%. בשוק האשראי, מגמת האטה נרשמה באשראי הבנקאי לעסקים קטנים וזעירים. בנק ישראל הפעיל מספר כלי מדיניות ממוקדים לתמיכה בתהליך העמדת האשראי למגזר זה.