המרפסת הסמוכה לחדר הסגלגל בבית הלבן הפכה השבוע לזירה של אחד המהלכים השיווקיים המלוטשים ביותר של ממשל טראמפ הנוכחי. בעיצומו של חודש אפריל, רגע לפני המועד האחרון להגשת דוחות המס בארצות הברית, בחר הנשיא להזמין משלוח של רשת מקדונלד'ס אל מול מצלמות העיתונאים. מי שהגיעה למסור את הארוחה היא שרון סימונס, שליחת "דור-דאש" מארקנסו המוכרת בכינוי "סבתא דור-דאש", שצברה מוניטין בקהילת השליחים לאחר שביצעה למעלה מארבעה עשר אלף משלוחים בשנים האחרונות.

האירוע נועד בראש ובראשונה להוות חלון ראווה למדיניות הדגל הכלכלית של טראמפ, המכונה "אין מס על טיפים". המדיניות הזו מבקשת לבטל לחלוטין את חובת הדיווח והתשלום של מס הכנסה פדרלי על כספי טיפים, מהלך שטראמפ מקדם במרץ כדי לקרוץ למעמד הפועלים ולעובדי תעשיית האירוח והשירותים. במהלך המפגש, סיפרה סימונס לנשיא ולכתבים כי המדיניות הזו כבר השפיעה על חייה באופן ישיר, וכי בזכותה היא הצליחה לשמור בכיסה סכום של כמעט אחת עשרה אלף דולר נוספים בשנה האחרונה, כסף שבעבר היה מועבר ישירות לרשויות המס.

לצד המסר הכלכלי, המפגש סיפק שורה של אנקדוטות שהפכו לשיחת היום בתקשורת האמריקאית. באחד הרגעים הבולטים, כאשר נשאלה סימונס בציניות על ידי הכתבים האם הבית הלבן נוהג לשלם טיפים ראויים, היא היססה לרגע. בתגובה מיידית, שלף טראמפ מכיסו שטר של מאה דולר והגיש לה אותו כטיפ אישי על המשלוח, מה שגרם לה להכריז בחיוך כי הטיפים בבית הלבן מצוינים. הנשיא עצמו אף הפגין מודעות עצמית גבוהה למעמד המתוסרט כשהתלוצץ עם הסובבים ואמר כי האירוע כלל לא נראה מבוים.

נקודה מעניינת נוספת עלתה כאשר טראמפ ניסה למשוך את השליחה להביע דעה בנושאים פוליטיים וחברתיים בוערים, כמו סוגיית שילוב גברים בספורט נשים. סימונס, למרות המעמד המלחיץ, הפגינה דיפלומטיות יוצאת דופן כשהבהירה לנשיא שאין לה דעה בנושא וכי היא נמצאת שם אך ורק כדי לקדם את נושא הפטור ממס על טיפים, מהלך שזכה לשבחים על יכולתה להישאר ממוקדת במטרה שלשמה הוזמנה.

הדיון סביב המדיניות של טראמפ מעורר עניין רב גם בקרב משקיפים בישראל, שכן הוא מציג גישה הפוכה לחלוטין מזו שננקטה אצלנו. בישראל, עד לפני כשמונה שנים, תחום הטיפים פעל במידה רבה תחת הרדאר, אולם בשנת אלפיים ושמונה עשרה חלה תפנית היסטורית עם פסק הדין המפורסם של בית הדין הארצי לעבודה בעניין "קיס וכהן". בניגוד לניסיון של טראמפ להוציא את הטיפים מחוץ למערכת המס, הפסיקה הישראלית קבעה באופן חד משמעי כי הטיפ הוא חלק בלתי נפרד מהכנסות העסק ויש להכניסו באופן רשמי לתלוש השכר של העובד.

עוד ב-

הלם: שליח פיצה נכנס לבית - ויצא עם טיפ של 125 אלף שקל

לכתבה המלאה

המהלך הישראלי לא נועד רק למטרות מיסוי, אלא בעיקר כדי להבטיח את זכויותיהם הסוציאליות של המלצרים והשליחים. בעוד שהמודל של טראמפ מתמקד בהגדלת הכסף המזומן והמיידי בכיסו של העובד, המודל הישראלי מחייב הפרשות לפנסיה, פיצויים וביטוח לאומי על בסיס אותם טיפים. המציאות הזו יוצרת הבדל תהומי בין שתי הגישות: בעוד שבאמריקה חוגגים את היכולת "לעקוף" את רשויות המס בשם הנטו, בישראל המדיניות הרשמית היא להכניס את הכסף למערכת כדי לייצר לעובד רשת ביטחון כלכלית לטווח ארוך, גם אם הדבר כרוך בתשלום מס כחוק.