מכה קשה לשתיים מחברות התעופה הגדולות בעולם: משרד התחבורה של ארצות הברית (USDOT) הטיל קנסות כספיים על חברות התעופה אייר פראנס ו-KLM, לאחר שנקבע כי הפרו הוראות בטיחות תעופתיות מפורשות של רשות התעופה הפדרלית (FAA).

על פי ממצאי הבדיקה, החברות הפעילו למעלה מ-130 טיסות מסחריות שחצו את המרחב האווירי של עיראק בגובה טיסה הנמוך מ-32,000 רגל - מתחת לסף הבטיחות שנקבע לאזורי סכסוך פעילים, ובלי שהנוסעים עודכנו על הסיכון הביטחוני שנלווה לכך.

משרד התחבורה האמריקאי הטיל עליהן קנס כולל של 425 אלף דולר. KLM נקנסה ב-320 אלף דולר (על יותר מ-100 טיסות) ואייר פראנס ב-105 אלף דולר (על יותר מ-30 טיסות). במסגרת הסדר הפשרה שנחתם מול הרגולטור, חויבו החברות לשלם באופן מיידי סכום של 265 אלף דולר, בעוד שיתרת הקנס - בסך 160 אלף דולר - הוקפאה ותבוטל כליל אם החברות יעמדו בכל הנחיות הבטיחות של ה-FAA לאורך תקופת מבחן של 12 חודשים.

למרות שהמטוסים וצוותי האוויר השתייכו לחברות אירופיות והטיסות התקיימו מחוץ לגבולות ארה"ב, הקנס הוטל מתוקף הסכמי "קוד-שר" (Codeshare) שקיימו השתיים עם חברת "דלתא איירליינס" האמריקאית.

ברגע שכרטיס טיסה נמכר תחת קוד של חברת תעופה אמריקאית, הטיסה כולה כפופה לכללי הפיקוח והבטיחות של ה-FAA, גם כאשר היא מבוצעת בפועל בידי חברה זרה (Operating Carrier). הרגולציה האמריקאית אוסרת על טיסה במרחבים אוויריים ברמת סיכון גבוהה, או מתנה את המעבר בהם בשמירה על רום טיסה מחמיר (לרוב מעל טווח האיום של טילי קרקע-אוויר ונשק נ"מ).

ההפרה של אייר פראנס ו-KLM יצרה חשיפה משפטית ישירה לדלתא ולנוסעים, ובכך העניקה לרגולטור בוושינגטון סמכות אכיפה מלאה. הנחיות ה-FAA באשר למרחב האווירי העיראקי קובעות מגבלת גובה מוחלטת של 32,000 רגל (כ-9,750 מטרים) ומעלה, שנועדה למנוע תקריות ירי נגד מטוסים אזרחיים, שיבושי קשר צבאיים או אש תועה מאזורי לחימה פעילים.

ירידת המטוסים מתחת לרום המותר היוותה הפרה בוטה של היתרי ההפעלה הבינלאומיים שניתנו לחברות במסגרת שיתוף הפעולה עם המוביל האמריקאי, וערערה את סטנדרט הזהירות המוטל עליהן בדיני התעופה הבינלאומיים.

השלכות על הענף ועל זכויות הנוסעים

ההחלטה של ה-USDOT מהווה איתות אכיפה ברור לתעשיית התעופה העולמית. חברות תעופה זרות אינן יכולות לפעול לפי פרוטוקולי בטיחות מקלים כאשר הן מבצעות טיסות בעבור שותפים ממדינות שונות; הרגולציה המחמירה ביותר היא זו שקובעת.

נוסעים הרוכשים כרטיס מחברה מוכרת מוצאים עצמם לעיתים קרובות על גבי מטוס של חברה זרה. פסיקת הרגולטור מחזקת את רשת הביטחון המשפטית, ומבטיחה שההגנות הרגולטוריות של כרטיס המקור לא יישחקו בשל שיקולים תפעוליים של החברה המבצעת.

המהלך צפוי להוביל לבדיקה מחודשת של נתיבי טיסה בינלאומיים בקרב בריתות התעופה הגדולות, לצד החמרת נהלי הציות הפנימיים סביב מעבר במרחבים אוויריים במזרח התיכון ובאזורי מתיחות ביטחונית.

כידוע, הדין הישראלי מסדיר טיסות מעל אזורי סיכון והסכמי שיתוף קוד (Codeshare) באמצעות שילוב בין דיני תעופה וביטחון, דיני חוזים והגנת הצרכן: בעוד שרשות התעופה האזרחית (רת"א) ואגף הביטחון אוסרים באופן גורף על חברות תעופה ישראליות לטוס מעל מדינות אויב או אזורי לחימה פעילים ללא אישור מיוחד (ומחזיקים בסמכות להתלות היתרי הפעלה לחברות זרות המפרות בטיחות בישראל), חוק התובלה האווירית - המעגן את אמנת מונטריאול - קובע אחריות משפטית הדדית בין "המוביל החוזי" שמכר את הכרטיס תחת הקוד שלו לבין "המוביל למעשה" שמטיס את המטוס בפועל, כך שחברה אינה יכולה להתנער מאחריות לנזק או לסיכון בטיחותי שנגרם בשל מחדלי שותפתה.

במקביל, חוק הגנת הצרכן ותקנות הטיס מטילים חובת גילוי מחמירה ליידע את הנוסע מראש ובשקיפות מלאה על זהות החברה המבצעת בפועל, מתוך חובת זהירות מוגברת למנוע מצב שבו נוסעים - ובפרט בעלי אזרחות ישראלית - מוטסים ללא ידיעתם במרחבים אוויריים רגישים שעלולים לחשוף אותם לסכנה במקרה של נחיתת חירום.

עוד ב-

דרמה בטיסת ארקיע: נוסע התפרע באוויר, צוות המטוס התערב והשתלט

לכתבה המלאה

כזכור, לאחרונה חברת התעופה בלו בירד (Blue Bird Airways) חטפה תביעה חדשה בסך חצי מיליון שקלים בגין הפקרת עשרות נוסעים ישראלים במשך כ-12 שעות בטרמינל בהרקליון ללא מים, מזון או מענה מצד נציגי החברה.