דו"ח חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית חושף כי בישראל ישנו מחסור חמור ביוד, שהוא מינרל חיוני בעיקר בקרב ילדים ונשים בהריון. המינרל מסייע לתפקוד תקין ולהתפתחות המוח, כך עולה מהדו"ח שנשלח על ידי המכון לוועדת הבריאות של הכנסת. 

למרות קרבתה של ישראל לים התיכון, שכן יוד מרוכז בין השאר באוקיינוסים וימים עם מים מלוחים, המצב הנוכחי קיים. על פי הדו"ח לעומת ממוצע עולמי של 88%, בישראל רק 12% מהציבור משתמשים במלח מועשר ביוד. 

על פי ממצאים מבדיקות שתן של ילדים ומבוגרים בישראל, רמות היוד נמוכות משמעותית מאלו המומלצות על ידי ארגון הבריאות העולמית. ניתן לייחס זאת לצריכה הנרחבת של מים מותפלים בישראל, שבתהליך זה מוסר המינרל החיוני.

כך על פי נתונים עדכניים רמת היוד החציונית בישראל עומדת על 80 מק"ג ליטר לילדים, ו-64.5 מק"ג למבוגרים. זוהי רמה נמוכה משמעותית בהשוואה לזו המומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי שממליץ על 100-199 מק"ג ליטר לילדים. כלומר מדובר על סכנה להתפתחות תקנית של ילדים בישראל. לשם הייחוס, כ-70% מהמים בישראל, הן לצריכה פרטית או תעשייתית, הם מותפלים. 

על פי נתונים, בין השנים 2016-2022 חלה עליה בקרב תינוקות ופעוטות עד גיל 3 בכל הנוגע לעיכוב התפתחות השפה. אמנם הייתה עליה תלולה בקרב ילדים לאימהות עם השכלה יסודית בלבד, אך נרשמה כזו גם בקרב שאר רמות ההשכלה. 

מחברי הדוח, ד"ר מאיה שדה ופרופ' נדב דוידוביץ', הזהירו: "מדובר באיום ישיר על בריאות הציבור. הפגיעה הקשה ביותר היא בנשים בהריון ובילדים - ומחסור ביוד בשנות החיים הראשונות עלול לגרום לעיכובים בהתפתחות השפה, ירידה במנת המשכל, והגדלת בלוטת התריס". 

בישראל אין חיוב לשלב יוד במלח, בניגוד ל-126 מדינות בעולם: "משרד הבריאות כבר הגדיר את המחסור ביוד כבעיה בריאותית משמעותית - אך טרם נקט בצעדים רגולטוריים", אמרו מחברי הדו"ח. 

עוד ב-

מלח מועשר ביוד: על אף היתרון התזונתי, הצריכה בישראל נמוכה

לכתבה המלאה

מנסחי הדו"ח קראו לפעולה מיידית: "על המדינה לאמץ מדיניות שתבטיח שכל אזרח ואזרחית ייהנו מצריכת יוד תקינה - כפי שנעשה בעשרות מדינות אחרות. מדובר בצעד פשוט, זול, אפקטיבי - שיכול למנוע נזקים בריאותיים עצומים לדור הבא".