מדענים מתקדמים לעבר עצירת הידבקויות חוזרות בהרפס. מחקר חדש שנערך בעכברים על ידי קבוצת חוקרים משיקגו זיהה חלבון מפתח חשוב בהידבקויות חוזרות ויראליות. על ידי מיקוד החלבון בתרופות אנטי-ויראליות, הסיכויים להדבקה חוזרת יפחתו.

חלבון ההפרנאז נמצא בכל התאים שלנו. בעכברים, החוקרים חסמו את החלבון הזה והפסיקו את פעילותו. חסימת החלבון מנעה עכירות בקרנית החיות לאחר זיהום שני של נגיף הרפס סימפלקס מסוג 1 בהשוואה לעכברים שחלבון ההפרנאז שלהם פעל כרגיל.

הסיבה היא שזיהום ההרפס מפעיל את החלבון. זה, בתורו, מזהיר את המערכת החיסונית שיש פולש שפוגע בבריאותנו. בזמן התמודדות עם זיהום, זה יכול להחמיר את התסמינים במהלך זיהום שני. יתרה מכך, עם תפקוד לקוי של הפרנאז, נגיפים נוטים יותר לגרום למחלה חמורה אצל אנשים עם זיהום קודם של וירוס מסוים. זה עלול להגביר את הסיכון לפתח סיבוכים כגון מחלות כיבית ועיוורון במקרה של HSV-1.

בהסתכלות על הרפס, השערה אחת שהייתה לצוות למניעת הדבקה חוזרת הייתה עצירת חלבון ההפרנאז מלכתחילה.

"רצינו לדעת אם נוכל להגן עליהם טוב יותר מפני זיהום, וגילינו שאנחנו יכולים", מסביר צ'נדרשקאר ד. פאטיל, חוקר אורח במחלקה לרפואת עיניים ומדעי הראייה באוניברסיטת אילינוי שיקגו ומחבר מוביל של המחקר.

הממצאים עשויים להתרחב גם למחלות זיהומיות אחרות. הבנת המכניקה של הדבקה חוזרת יכולה לספק עוד רמזים מדוע אנשים מסוימים נוטים להידבקות מחדש. מחקר קודם מצא קשר בין חלבון heparanase לבין זיהומים חוזרים של COVID-19.

השלב הבא במחקר, שפורסם בכתב העת Science Advances, הוא להבין איזו תרופה אנטי-ויראלית פועלת בצורה הטובה ביותר בעיכוב חלבון ההפארנאז. עם זאת, מדענים כבר מכנים את התגלית הזו כפריצת דרך במאבק נגד נגיף ההרפס סימפלקס. כ-3.7 מיליארד אנשים ברחבי העולם מתחת לגיל 50 סובלים מהרפס באזור הפה.

עוד ב-

רוצים לישון טוב יותר? מומחה שינה חושף שיטה פשוטה

לכתבה המלאה

"זו יכולה להיות תרופת הפלא בהמשך הדרך", אומר דיפאק שוקלה, פרופסור לחקר עיניים מזדקנות באוניברסיטת אילינוי שיקגו, "יכול להיות שאנחנו מדברים על תרופה אנטי-ויראלית רחבת טווח".