מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שני) דוח מיוחד עם ממצאי ביניים בעקבות משבר הקורונה, כאשר במוקד הוא מצא כי: "ישנם ליקויים משמעותיים בטיפול במשבר, אנו מפרסמים ממצאים מיידים כבר עתה כדי להביא לתיקונם הדחוף".

אנגלמן מציין בדוח: "נוכח התמודדות מדינת ישראל עם התפשטות ניכרת של מגפת קורונה בישראל, פעלה הממשלה להסמיך את שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות הנגיף, וזאת על ידי איסוף ועיבוד של מידע טכנולוגי לסיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית. מבקר המדינה בדק ומצא, בין היתר, שהכלים שהפעיל השירות לא אפשרו לו לעמוד במלואה במשימה שהוטלה עליו. בנוסף, התרחשו ארבעה אירועים שבהם השירות פעל בניגוד לכללים ולנהלים ובדרך שהיה בה כדי לפגוע באופן לא מידתי בזכות לפרטיות הציבור".

"משרד מבקר המדינה בדק בתקופה שבין תחילת יולי 2020 לאמצע אוגוסט 2020 היבטים שונים הנוגעים לפעולות הסיוע של שב"כ למשרד הבריאות. פעולות השלמה לאיסוף מידע בוצעו גם במשרד המודיעין וברשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים. בביקורת נמצא כי הכלים שהפעיל השירות לא אפשרו לו לעמוד במלואה במשימה שהוטלה עליו. בפועל, בידי שב"כ לא הייתה יכולת לספק, ביכולות אותן הוא הפנה למשימת הסיוע, איכונים ברזולוציה הנדרשת. דבר זה השפיע ישירות על אפקטיביות פעילותו ועל ההיקף הגדול יחסית של המגעים שאיתר, וכפועל יוצא מכך על המספר הגדול יחסית של האנשים שנדרשו להיכנס לבידוד, ובכלל זה גם של מי שלא היה במגע קרוב עם חולה".

"בנוסף, למרות פעולות רבות ששב"כ נקט על מנת למזער ככל הניתן את הפגיעה בפרטיות, התרחשו ארבעה אירועים שבהם השירות פעל בניגוד לכללים ולנהלים ובדרך שהיה בה כדי לפגוע באופן לא מידתי בזכות לפרטיות. בביקורת עלה כי בשתי פעילויות מו"פ שנעשו בסבב הפעילות הראשון של השירות התרחשו תקלות: פעילות אחת נעשתה בלי שהתקבלה הרשאה מתאימה, ושיטת הפעולה שננקטה בעניינה לא נכללה בדרכי העבודה שאושרו לשירות. בפעילות מו"פ אחרת, בוצע מחקאר על בני אדם שאינם חולים ולא באו במגע עם חולים, אשר שהו באזור שאותרו בו חולים רבים. אומנם השימוש בנתונים על בני אדם אלה נעשה באופן אנונימי, אך כאמור אלה היו נתונים על בני אדם שלא היו חולים ולא היו במגע עם חולים. עם היוודע הדבר לגורמי הייעוץ המשפטי בשירות, הונחו אנשי המו"פ לחדול מהפעילות. בעקבות כך בוצע גם תחקיר בשירות, ובהתבסס עליו קבע השירות הנחיות מחמירות על מנת שתקלה דומה לא תישנה. השירות דיווח ליועמ"ש לממשלה על האירוע כולו במסגרת דיווח עיתי ב-26.4.20. כפועל יוצא מפעילות הסיוע שנתן שב"כ למשרד הבריאות נפגעה פעילותה השוטפת של מחלקה מסוימת. כמו כן פעולות הסיוע הובילו לחשיפה מסוימת של יכולות השירות, אשר עלולה לפגוע בשירות בעתיד, עת יידרש לממש את ייעודו ולמלא את תפקידיו". 

'המגן': "בהיבט של יישומון המגן עלה כי על פי דיווח משרד הבריאות (שאחראי לפיתוח היישומון והטמעתו) ליועמ"ש לממשלה מ-6.8.20, ב-5.8.20 היו כ-900,000 משתמשים בגרסאות יישומון "המגן". בהתאם לדיווח האמור, בשבוע שבין 29.7.20 ל-5.8.20 הורידו את היישומון למכשירים הניידים כ-71,600 משתמשים, אך באותה עת כ-74,000 משתמשים הסירו אותו. במכלול הממצאים העולים מהדוח, מבקר המדינה ממליץ כי כלל הנוגעים בדבר ובכללם צוות השרים בריכוז שר המודיעין וכן משרד הבריאות ימפו את התהליך בכללותו, ובהתחשב במכלול התוצרים של פעילות שב"כ מצד אחד, ובמחיר של הפגיעה בפרטיות הנובעת ממנה מעצם פעילות שב"כ ובמחיר של חשיפת יכולות של השרות ובפגיעה אפשרית ביכולתו לממש את ייעודו ולמלא את תפקידיו, מצד אחר, יבחנו את המשך ההסתייעות בשב"כ, ולחלופין יוודאו שסיוע השב"כ למשרד הבריאות ישולב באופן יזום עם חקירה אפידמיולוגית יסודית ומעמיקה על ידי תשאול של החולה. עוד המליץ המבקר כי  המל"ל יפעל להבטיח את ההתארגנות הבין משרדית הנדרשת לשם כך. נוסף על כך יש מקום שמשרד הבריאות, משרד המודיעין ובסיוע המל"ל - יפעלו להטמעה אפקטיבית של אפליקציות אזרחיות".

הלמידה בזמן הקורונה: "בביקורת נמצא כי אין בידי משרד החינוך תמונת מצב מלאה בדבר אמצעי קצה וחיבור לאינטרנט בבתי התלמידים (והמורים). יתרה מכך, ממצאים ראשוניים של הבדיקה העלו כי אין מועד ברור שבו צפוי שתהיה למשרד תמונת מצב כזו. בנוסף נמצא כי קיים מחסור באמצעי קצה ובחיבור לאינטרנט. לפי הערכת משרד החינוך לכ-135,000 תלמידים (המהווים כ-7.5% מתוך כלל התלמידים בשנת תש"פ) אין מחשבים. יש גם הערכות של גורמים אחרים בדבר המחסור במחשבים והחיבור לאינטרנט, כך לדוגמא - עפ"י הערכת אגף הכלכלן הראשי לכ-20% מכלל התלמידים אין מחשבים ולפי הערכת הלמ"ס לכ- 23% ממשקי הבית אין מחשבים, אולם אף הן אינן יכולות לשמש בסיס איתן לקבלת החלטות על גיבוש תכנית למתן מענה לפערים, שכן חלקן מתייחסות לתלמידים וחלקן למשקי בית (לעיתים אף בלי להבחין אם יש בהם תלמידים ומה מספרם)".

הפגיעה בעסקים: "עקב משבר הקורונה, הייתה בחודשים מרץ-אפריל 2020 פגיעה ניכרת ב-74% מהעסקים בישראל, והמחזורים ירדו כמעט בכל ענפי הפעילות במשק. בתקופה זו נדרשה רשות המיסים לשמור על רציפות תפקודית ולתת מענה מיטבי לאזרחים. בביקורת עלה כי בקריטריונים שפורסמו לקבלת המענקים היו כמה עיוותים, אשר פגעו באפשרות של כמה קבוצות של עצמאים ועסקים לקבל את המענקים שנקבעו, לדוגמה עוסקים המדווחים על בסיס מזומן, שכירים בעלי שליטה (בפעימה הראשונה), עסקים אשר הפסידו בשנת 2018 ועוסקים המדווחים באיחוד עוסקים. בנוסף, המענקים בפעימות הראשונה והשנייה ניתנו ללא שנבדקה הצהרת המקבלים בדבר ירידה של 25% במחזור העסקים שלהם בשיעור לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019, ולא קיימת ודאות כי הנושא ייבדק אף בדיעבד. במצב זה ייתכן שהיו בין מקבלי המענקים מי ששיעור הירידה במחזור העסקים שלהם היה פחות מ-25% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019, ולכן הם לא היו זכאים למענק".

בדיקות קורונה: "בישראל בוצעו למעלה מ- 1,930,000 בדיקות קורונה עד אוגוסט ב-40 מעבדות לבדיקת קורונה *משרד הבריאות רכש 2.1 מיליון ערכות לבדיקות סרולוגיות בעלות של 98 מיליון ₪ שטרם הוצגה תוכנית לשימוש בהן. בתחילת התפרצות הקורונה, בסוף פברואר 2020, איסוף הדגימות לבדיקת קורונה הוטל רק על מגן דוד אדום (להלן - מד"א), ורק מעבדה אחת ביצעה את הבדיקות - המעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות, אשר פועלת במרכז הרפואי על שם חיים שיבא בתל השומר. לקראת סוף מרץ אותה שנה החלו כל מעבדות קופות החולים לבצע את הבדיקות, ומאמצע אפריל החלו חלק מקופות החולים גם לדגום את חבריהן בעצמן. בביקורת נמצא כי קיים פער בין תכנון משרד הבריאות ליכולת שתהיה למעבדות קופות החולים, לבין היערכות קופות החולים בפועל לביצוע הבדיקות במעבדות שלהן בחורף. מעבדות קופות החולים מתכננות להגדיל את יכולת ביצוע בדיקות ב-24,000 בדיקות ליום יותר מאשר משרד הבריאות מתכנן. בנוסף, קיימת אי-תאימות בכל הנוגע לתכנון ההיקף והסוג של הריאגנטים שיסופקו לחלק ממעבדות קופות החולים כך שהם יתאימו למכשירים שברשותן".