נבחרת אייס

מי ירוויח ומי יפסיד ממהפכת הבינה המלאכותית? | פרופ' ירון זליכה

בזמן שהבינה המלאכותית מייתרת משימות פשוטות, שוק העבודה הולך לקראת קיטוב קיצוני. מי ייהנה מזינוק בשכר ומי עלול למצוא את עצמו מחוץ למשחק כבר בקרוב? | פרופ' ירון זליכה

פרופ' ירון זליכה | 10:11

עקבו אחרינו בגוגל

הבינה המלאכותית, ירון זליכה (צילום shutterstock)

בשני הטורים הקודמים שלי עסקתי בהשלכות האפשריות של מהפכת הבינה המלאכותית על הכלכלה. טענתי כי הסכנה המרכזית אינה בהכרח אבטלה המונית, אלא תהליך הדרגתי שבו הביקוש לחלק מסוגי העבודה ייחלש, כוח המיקוח של העובדים יישחק וחלקה של העבודה בהכנסה הלאומית יקטן. לאחר מכן, הצבעתי על פרדוקס נוסף: השינויים הללו בשוק העבודה עשויים להתרחש עוד לפני שהמשק ייהנה ממלוא רווחי הפריון שמבטיחה הבינה המלאכותית.

אלא שבשנים האחרונות מתחילות להצטבר עדויות שמאפשרות לחדד את התמונה. ייתכן שהשאלה החשובה אינה כמה עובדים תחליף הבינה המלאכותית, אלא איזה סוג של עבודה אנושית היא תחליף ואיזה סוג יהפוך דווקא ליקר וחשוב יותר.

ההבחנה הזו חיונית. מקצוע אינו יחידה אחת של עבודה. כמעט כל מקצוע מורכב משורה ארוכה של משימות. רופא מאבחן, משוחח עם מטופלים, קורא בדיקות ומקבל החלטות. עורך דין מחפש פסיקה, כותב מסמכים, מנהל משא ומתן ומופיע בבית המשפט. מתכנת כותב קוד, מאתר תקלות, מתכנן מערכות ומנסה להבין מה בכלל הלקוח צריך.

הבינה המלאכותית אינה משפיעה באופן זהה על כל המשימות הללו. בחלקן היא יכולה להחליף את העובד. באחרות היא הופכת אותו ליעיל יותר. ויש משימות שבהן דווקא ככל שהבינה המלאכותית משתפרת, היכולת האנושית שנותרה נעשית חשובה יותר.

נתונים ראשונים מישראל ומארצות הברית מתחילים להמחיש את ההבדל הזה. מחקר שנערך בישראל מצא שכמעט שני שלישים מהעובדים מועסקים במקצועות החשופים במידה גבוהה לבינה מלאכותית. אלא שחשיפה אינה זהה לסיכון. כשני שלישים מאותם עובדים נמצאים במקצועות שבהם הבינה המלאכותית עשויה דווקא להשלים את עבודת האדם - ובהם חינוך, מדע והנדסה, בריאות וחלק מהמקצועות העסקיים. השליש הנותר חשוף יותר להחלפה.

במילים אחרות, שני עובדים יכולים להיות חשופים באותה מידה לבינה מלאכותית ולהגיע לתוצאות הפוכות לחלוטין. אצל האחד הטכנולוגיה מחליפה חלק ניכר מהערך שהוא מספק; אצל האחר היא מאפשרת לו לייצר הרבה יותר ולכן עשויה דווקא להגדיל את ערכו.

נתונים חדשים יותר מישראל מצביעים על כך שהתהליך אולי כבר אינו תיאורטי בלבד. חלקם של עובדים ממקצועות המצויים בסיכון גבוה להחלפה באמצעות AI בקרב המובטלים עלה מכ־14–16 אחוזים בשנים 2019–2022 לכ־20–25 אחוזים בשנת 2025. במקביל ירד חלקן של המשרות הפנויות במקצועות אלה.

עם זאת, צריך גם להיזהר בפרשנות. המשק הישראלי עבר בשנים האחרונות שורה של זעזועים - מההאטה בענף ההיי־טק ועד המלחמה ולכן אי אפשר לייחס את כל השינוי לבינה המלאכותית. אולם החוקרים מוצאים סימנים לכך שמאז המחצית השנייה של 2024 גם ל-AI יש חלק בשינוי.

מעניין במיוחד מה שמתרחש אצל מתכנתים. שם מסתמן לא רק צמצום במספר ההזדמנויות אלא גם שינוי בסוג העובדים שהשוק מחפש: פחות ביקוש לעובדים בתחילת דרכם ויותר משקל לניסיון וליכולות מתקדמות.

גם בארצות הברית מתחילה להופיע תמונה דומה. מחקרים המשתמשים בנתונים מפורטים ברמת המשימות מגלים שככל שמשימותיו של עובד חשופות יותר ל-AI כך הביקוש לעבודתו עלול לרדת. אולם עובדים שמסוגלים להעביר את זמנם ממשימות שהמכונה כבר מבצעת היטב למשימות שבהן עדיין יש להם יתרון נפגעים פחות.

מחקר אחר, שהתבסס על נתוני שכר ותעסוקה בתדירות גבוהה, מצא תופעה מטרידה במיוחד: במקצועות החשופים ביותר לבינה מלאכותית נפגעה התעסוקה של עובדים צעירים בראשית דרכם הרבה יותר מזו של עובדים מנוסים באותם מקצועות.

אם הממצאים הללו יתבססו, הם מלמדים אותנו משהו חשוב מאוד על מהפכת הבינה המלאכותית. ייתכן שהיא לא תחלק את העולם בפשטות למקצועות שנעלמים ולמקצועות ששורדים. היא עשויה ליצור פיצול עמוק בתוך המקצועות עצמם.

כאשר מכונה מסוגלת לכתוב בתוך שניות טיוטה של חוזה, הערך של עצם כתיבת הטיוטה יורד. אבל היכולת להבין איזה חוזה צריך לכתוב, לזהות את הסיכון המשפטי שהמכונה פספסה ולנהל משא ומתן מול הצד השני עשויה להפוך לחשובה יותר. כאשר AI מסוגל לכתוב קוד בסיסי, עצם היכולת לכתוב שורות קוד מאבדת חלק מערכה; אבל היכולת לתכנן מערכת מורכבת, להבין את צורכי הארגון ולזהות מתי הפתרון שהציעה המכונה שגוי עשויה להיות נדירה ויקרה יותר.

זהו עיקרון כלכלי פשוט. כאשר גורם ייצור אחד נעשה זול ושופע, ערכו של גורם הייצור המשלים שנותר במחסור עשוי דווקא לעלות. לכן הבינה המלאכותית עשויה ליצור תוצאה שנראית במבט ראשון פרדוקסלית: פחות ביקוש לסוגים מסוימים של עבודה אנושית, ובאותו הזמן יותר ביקוש - ואולי גם שכר גבוה יותר - לסוגים אחרים.

התוצאה עלולה להיות שוק עבודה מקוטב הרבה יותר. בקצה אחד יהיו עובדים שהמשימות המרכזיות שלהם ניתנות לאוטומציה ושכוח המיקוח שלהם ייחלש. בקצה השני יהיו עובדים המחזיקים ביכולות המשלימות את הבינה המלאכותית - ניסיון, שיפוט, יצירתיות, אחריות, ידע ארגוני, יכולת בין אישית או מומחיות עמוקה - ודווקא כוח המיקוח שלהם עשוי להתחזק.

ייתכן אפילו שהפער החשוב בעתיד לא יהיה בין עובדים בעלי השכלה גבוהה לנמוכה. הוא יהיה בין עובדים שמסוגלים לעבוד עם הבינה המלאכותית לבין עובדים שהבינה המלאכותית מסוגלת לעבוד במקומם.

לתהליך הזה יש השלכה מטרידה במיוחד על צעירים. במשך דורות הדרך להפוך לעובד מנוסה עברה דרך ביצוע המשימות הפשוטות של המקצוע. עורך הדין הבכיר של היום התחיל פעם כמתמחה שחיפש פסיקה וכתב טיוטות. המהנדס המנוסה התחיל במשימות בסיסיות. המתכנת הבכיר כתב פעם קוד פשוט.

אבל אלה בדיוק המשימות שהבינה המלאכותית לומדת לבצע ראשונות. כאן עלולה להיווצר בעיה חדשה לחלוטין: אם נבטל את המשרות שבהן צעירים רוכשים ניסיון, מאין יגיעו העובדים המנוסים שהמשק יצטרך בעוד עשר שנים? זהו אולי אחד האתגרים הגדולים והפחות מדוברים של מהפכת ה- AI.

הבינה המלאכותית יכולה להחליף את השלבים הראשונים בסולם המקצועי ובאותו זמן להגדיל את ערכם של האנשים שכבר הגיעו לשלבים העליונים שלו. אלא שאם נסיר את השלבים התחתונים של הסולם, בסופו של דבר יהיה קשה מאוד לטפס אליו.

בטורים הקודמים טענתי שהבינה המלאכותית עלולה לשנות את חלוקת ההכנסה בין עבודה להון. העדויות החדשות מצביעות על אפשרות מורכבת עוד יותר: היא עלולה לשנות באופן דרמטי גם את חלוקת ההכנסה בתוך עולם העבודה עצמו. ואולי זה יהיה השינוי הראשון שנרגיש. לא עולם ללא עובדים, אלא עולם שבו ערכם הכלכלי של סוגים שונים של עבודה אנושית מתרחק במהירות זה מזה.

אם כך יהיה, השאלה הגדולה של עידן הבינה המלאכותית לא תהיה האם עדיין נזדקק לבני אדם. נזדקק להם. השאלה תהיה לאילו יכולות אנושיות נזדקק וכיצד נבטיח שלמספיק אנשים תהיה האפשרות לרכוש אותן. ועל השאלה האחרונה הזאת כבר אי אפשר לצפות שהשוק יענה לבדו. היא מחייבת שינוי עמוק במדיניות החינוך, ההכשרה, היזמות והרגולציה. בכך אעסוק בטור הבא.