במסגרת עסקת החבילה עליה חתמה הממשלה עם ההסתדרות הוחלט להעלות את שכר המינימום. כלומר הוחלט להוריד את שכר המינימום אך לומר לנו כי הממשלה מעלה אותו. לבטח תשאלו איך זה יתכן? ובכן, בדיוק כפי שבנט וליברמן הבטיחו לנו כי יורידו לנו מיסים בעוד הם מעלים לנו את נטל המס ומורידים מיסים דווקא לחברות הגדולות ולבעלי ההון. גם הפעם הם אומרים כי שכר המינימום יעלה אך בפועל הוא ירד.

על פי עסקת החבילה שאושרה השבוע בממשלה יעלה שכר המינימום באופן מדורג עד ל-6,000 שקל. בחודש אפריל הקרוב יעלה שכר המינימום ל-5,400 שקלים (עלייה של 1.85%), באפריל 2023 יעלה ל- 5,500 שקל (עלייה מצטברת של 3.77%), באפריל 2024 יעלה ל-5,700 (עלייה מצטברת של 7.5%) ובחודש אפריל 2025 יעלה שכר המינימום ל-5,800 (עלייה מצטברת של 9.4%) באפריל 2025.

הפעימה האחרונה תהיה בדצמבר 2025, ובסופה שכר המינימום יעמוד על 6,000 שקלים (עלייה מצטברת של 13.2%). הממשלה מהרה להתהדר הן באחריותה הרבה למשק (שהרי היא פרסה את התוספת על פני 4 שנים) והן ברגישותה החברתית בהדגישה את השפעות העלאת שכר המינימום על צמצום פערים ועל חיזוק מעמדם של העובדים בעלי השכר הנמוך.
 

עוד ב-

"שכר מינימום של 40 שקל לשעה ימוטט את המשק"

לכתבה המלאה

קוראי הטור הזה יודעים כי אינני מתרשם ממכבסת המילים של בכירי הממשלה. רוממות הסיסמאות בפיהם אך מעשיהם סותרים את דבריהם. כך היה כאמור בתחום המיסים וכך גם בשכר המינימום.

יצוין, כי בשנה החולפת עלה מדד המחירים לצרכן בלמעלה מ-3% ואילו מחירי הדיור עלו בכ-11% אחוזים. מאחר ומחירי הדיור אינם משוקללים במדד (אלא מחירי השכירות בלבד) והם מהווים כרבע מסל הצריכה הרב שנתי של משפחה ממוצעת הרי שהאינפלציה המשוקללת בישראל חצתה כבר את קו 5%. מאחר והאינפלציה לא צפויה להתאפס בשנתיים הקרובות ואילו מחירי הדיור נמצאים בהאצה מאז הבחירות הרי שעד דצמבר 2025 אין לי ספק כי האינפלציה המצטברת, כולל העלייה הנמשכת בדיור, תחצה את הקו של 13%.
 

עוד ב-

בנק ישראל לא נבהל מהאינפלציה - מתי הריבית תתחיל לעלות?

לכתבה המלאה

לא מיותר לחזור ולהזכיר כי הממשלה אחראית בשגיאותיה לחלק נכבד מעליית המחירים. הממשלה העלתה את מס הרכישה ולא נערכה בתקציבה השגוי להעלאת ריבית. שתי השגיאות הללו האיצו ברבים וטובים בציבור לשעוט לשוק הדיור ולרכוש עוד דירה. מאז הבחירות עלו מחירי הדיור בסכום הבלתי נתפס של 180 אלף שקל לדירה ממוצעת. יותר מעליית המחירים בכל תקופת כהונתה של הממשלה הקודמת.

בה בעת, פתחה הממשלה מאז בחירתה בגל של עליות מחירים ומיסים כמו גם מינתה לראש רשות התחרות את חברתן הטובה ביותר של המונופולים בישראל. כל אלה שחררו את המונופולים והיבואנים הבלעדיים לרמוס את הציבור.   
 

עוד ב-

המינוי המביש של מיכל כהן לראש רשות התחרות

לכתבה המלאה

יוצא אפוא כי כבר היום הורידה הממשלה את שכר המינימום הריאלי בלמעלה מ-3% (הפער שבין עליית המחירים לבין העלייה הקרובה בשכר המינימום הנומינלי) וכי שחיקת שכר המינימום תימשך לכל הפחות עד דצמבר 2025.

אולי כעת אתם מבינים מדוע החברות הגדולות קיבלו באהבה את עליית שכר המינימום. לא תמהתם איך בתקופה של עלויות גוברות במחירי התשומות מסכימים ראשי המשק להעלאת שכר המינימום ללא טרוניות? התשובה היא שבעלי ההון ומנהלי החברות הגדולות יודעים לעשות את החשבון טוב יותר מהציבור הרחב, שחלקו הגדול נעדר חינוך פיננסי בסיסי. בעלי ההון ומנהלי החברות מבינים כי הממשלה זורה חול בעיני הציבור.

עד לפני שלושים שנה היו קוראים לתופעה הזו אשליית כסף. מעלים את השכר אך בה בעת מעלים את המחירים ביותר מעליית השכר בתקווה שהציבור לא ישים לב שהכנסתנו נשחקה וכי הוא יכול לממן כעת רמת חיים נמוכה יותר. המושג אשליית הכסף חלף מעולם הכלכלה והכלכלנים הצעירים כבר אינם מכירים אותו אך הפוליטיקאים אמני האשליות חזרו ובגדול.  
 
הכותב: פרופ' ירון זליכה, ראש החוג בחשבונאות וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית