למה לי פוליטיקה עכשיו? הטרגדיה הכלכלית של בחירות חמישיות
דווקא כשהמשק התייצב, עם צמיחה גבוהה וצניחה באבטלה, ישראל מתעקשת לשוב אל תוך הקיפאון הכלכלי המסוכן שממנו נחלצנו בקושי. משוק הנדל"ן, דרך סל המזון ועד להשתלבות החרדים בעבודה – מערכת בחירות נוספת בתוך פרק זמן כל כך קצר תגרום להשהיית כל תוכניות העבודה, ואנחנו נשלם את המחיר במזומן
כשממסכי ערוץ הכנסת ניבטו אתמול פניהם החוגגות של חברי האופוזיציה, נוכח מה שמסתמן כהתפרקות הממשלה, כלכלני האוצר תפסו את הראש בדאגה וחשש מפני הבאות.
אם אכן יתממש התרחיש הכאוטי של בחירות חמישיות בתוך 3 שנים, ישראל תצלול מחדש אל תוך הקיפאון הכלכלי המסוכן שממנו השתחררנו רק בקושי עם העברת תקציב המדינה. כוונתי אינה בהכרח לעלות הישירה של תפעול המערך – ועדות הקלפי, מימון המפלגות או יום השבתון במשק, שביחד מסתכמים לכ-3 מיליארד שקלים – אלא למחיר הנלווה של אי-התפקוד הפוליטי: עצירת החקיקה בכנסת, השהיית מהלכים שלגביהם הושגה כבר הסכמה בין השותפים וגיבוש הרפורמות החדשות בחוק ההסדרים ל-2023.
כל אלה נשמעות אולי כהשלכות מופשטות, ללא עלות שניתן לחשב במדויק, אך הנזק שיסבו לכולנו כבד מכפי שהח"כים מספרים לנו.
קחו לדוגמה את שוק הנדל"ן: שר השיכון אלקין הכריז על 3 הגרלות עד סוף השנה במסגרת תוכניתו "דירה בהנחה". בכל הכבוד לביקורת שמתחתי בעבר גם כאן על השיטה שבה בחר ותוצאותיה, זהו המסלול המוכן היחידי שמונח כיום על שולחן המשרד לשיווק יחידות מגורים מוזלות לזכאים ברחבי הארץ.
את הסבב הראשון, שאמור להיערך עוד במהלך פגרת הפסח, דבר כבר לא יעצור – ואולם, הזכיות הבאות מוטלות בספק גדול: האם בתקופה של שיתוק פוליטי יצליחו במשרד הפנים לתכנן מלאי דירות ולאשר אותן בוועדות מחוזיות? האם מבחינה משפטית ניתן להעניק בעיתוי כזה הטבות למצביעים במאות אלפי שקלים? יותר מסביר להניח ששתי השאלות ייענו בשלילה. בהיעדר היתכנות לחקיקה בתקופת הבחירות, גם היוזמה לצמצם את הצמדת מחירי הדירות למדד תשומות הבנייה הדוהר – כך שהיא לא תחול לפחות על מרכיב הקרקע – לא תוכל להתקדם בטווח הנראה לעין, ובתשלום הבלתי צודק ימשיכו לשאת הרוכשים.
שר השיכון והבינוי זאב אלקין. צילום" יהונתן זינדל פלאש 90
מה באשר למחירי המזון, שגבוהים כבר היום בעשרות אחוזים לעומת מדינות ה-OECD? ביטול המכסים של ליברמן על מוצרים מיובאים לישראל אמנם כבר נכנס בחלקו לתוקף (בעיקר לגבי ירקות ופירות), אבל המהלך עדיין דורש אישור בדיעבד מוועדת הכספים של הכנסת בתוך שלושה חודשים מיום חתימת הצווים.
משרד הבריאות, למשל, מתנגד ליוזמה בנימוק שהוזלת הבשר האדום תפגע בתזונת הציבור; הוועדה עצמה צפויה להתפזר מיד בראשית פגרת הבחירות – ובכל מקרה נוסחת הפיצויים לחקלאים מחייבת חקיקה ראשית, שדחייתה תתקע את הרפורמה המורכבת. על רקע המחסור העולמי בחיטה, והשתוללות סחורות כמו הנפט, לא מופרך להעריך שמדד המחירים לצרכן ימשיך לעלות בחדות גם לאורך תקופת הקמפיין. את המצב ינסו לנצל כמובן היצרנים, שעלולים מצדם לייקר שוב מצרכי מזון – אלא שהפעם, שרי הכלכלה והאוצר לא יוכלו להפעיל כלפיהם מנופי לחץ יעילים.
ההחמצה הגדולה ביותר היא קבורת החמור הצפויה לתקווה שהצעירים החרדים יתומרצו להשתלב בתעסוקה. הגברים במגזר, שבשנת 2065 צפוי למנות לבדו כשליש מהאוכלוסייה בישראל, אינם עובדים ברובם; זכאים פחות לתעודת בגרות; תלויים בקצבאות המהוות בממוצע כרבע מתוך ההכנסה המשפחתית; ומשלמים כשליש בלבד מהמיסים המוטלים על יהודים שאינם חרדים.
אם האוצר לא יצליח לרתום לסיפור ההצלחה של המשק את הציבור שגדל בקצב המהיר במדינה, אפשר לשכוח לטווח הארוך מחלום הסטרטאפ ניישן ואפילו ממדינת הרווחה. אלא שכל היוזמות לכרוך הנחות בארנונה או סבסוד צהרונים לילדים ביציאה של ההורים לעבודה, עומדות להתנפץ ביחד עם הקואליציה. המבנה הנדיר של ממשלה ללא המפלגות החרדיות, שאפשר לקדם רפורמות למרות התנגדותן, יוחלף כפי הנראה בשותפות המוכרת של הליכוד עם יהדות התורה וש"ס. זהו אינו המתכון לשינוי הקריטי בשוק העבודה.
יכולנו להרחיב כאן על עוד מהלכים שצפויים להתעכב עקב הקדמת בחירות – מפינוי בתי הזיקוק שאושר לאחרונה בממשלה אך לא עלה עדיין על פסים מעשיים, דרך היוזמה החשובה להפעלת תחבורה ציבורית בשבת, ועד להזדמנות המדינית הגלומה בהרחבת הייצוא של גז ישראלי לאירופה, כתחליף לתלות שפיתחה היבשת ברוסיה של פוטין. יש כמובן גם צעדים שכן ייצאו לפועל, מכוח החלטות קודמות שהתקבלו ומצויות ממילא בקונצנזוס – קליטת העלייה מאוקראינה, השקת הבנק הדיגיטלי והרחבת ההתיישבות בגולן – אך תמונת המאקרו הצפויה למשק בתרחיש שנראה כסביר ביותר, היא של דשדוש וסטגנציה.
רק עשרה חודשים חלפו מאז החבירה בין הפכים פוליטיים שהקימו את "ממשלת השינוי", לעיתים תוך הפרת הבטחתם למצביעים, בנימוק שישראל "לא תעמוד" במערכת בחירות חמישית. צפרדעים הפכו מאז למנה קבועה בתפריט של כל מרכיביה, פשרות אידיאולוגיות הן השגרה והיחסים המתוחים בין השרים חושפים את עומק התהום.
אלא שמנגד הצמיחה במשק בשיא של 21 שנה, שיעור האבטלה קרוב לרמתו ערב משבר הקורונה, הגירעון בקופת המדינה הצטמצם לממדים מגוחכים, תקציב מדינה סוף-סוף אושר והיציבות בעקבותיו מורגשת. לפחות מבחינה כלכלית הניסוי של בנט, לפיד וליברמן הצליח לא פחות, ובמידה רבה יותר, בהשוואה לביצועים של קודמיהם. מאידך, עוד בחירות מוקדמות היו ונשארו מרשם בדוק לנזק כבד במשק, שאחריתו מי ישורנה.
