אפילו שלושה ימים לא חלפו מאז שפרסם האוצר את המס המחודש על משקאות מסוכרים, ועד שהשר בצלאל סמוטריץ' קבר את היוזמה מול המצלמות, בנימוק המשונה שמדובר ב"טעות טכנית" של משרדו. לגמרי במקרה, באותו היום הודיע יו"ר ש"ס, אריה דרעי, שלא יתנגד לדחייה נוספת בבחירות לשלטון המקומי כפי שדורש סמוטריץ' - הכול בניגוד לעמדת שר הפנים מטעמו, משה ארבל, שאימץ עמדה מקצועית הפוכה.

כך באו על סיפוקם גם יו"ר "הציונות הדתית", שסבור כי סיכויי הניצחון של מועמדיו לרשויות פחתו משמעותית בשל גיוס המילואים הנרחב מהמגזר, וכמובן גם דרעי עצמו - שלמרות המצוקה בתקציב המדינה, שוב מנע את הגדלת ההכנסות ממכירה של משקאות מזיקים וממכרים. רק בריאות הציבור והכלכלה שוב יצאו מופסדות בשל ביטול המס המתבקש, אבל עליהן אף אחד משני הפוליטיקאים המיומנים לא הגן באותו חירוף נפש.
 

עוד ב-

סערה בניו זילנד: החוק לאיסור עישון יבוטל - כדי לכסות הורדת מיסים

לכתבה המלאה

מאוחר יותר השבוע הפתיע סמוטריץ' בנאום מוזר בבית הנשיא, שם קרא לעמיתיו להימנע מ"כניסה לשדה המוקשים של סדרי עדיפויות (תקציביים – מ"ח) ובהכרח להצית את אש המחלוקת". במקום זאת הוא הציע "להתייעל, להקטין הוצאות ולהגדיל הכנסות – אבל במרחב הקונצנזוס". כמה מבכירי משרדו שפשפו את אוזניהם כלא מאמינים: מתי בדיוק הגדרת סדרי עדיפויות כלכליים, שנמצאת בליבת תפקידי האוצר, הפכה למשימה שהשר הממונה צריך לשיטתו לעקוף? להיפך – הוא אמור להידרש לה ברצון, במיוחד בעיצומה של מלחמה, כדי לוודא שהמשאבים המוגבלים בקופת המדינה מופנים למטרות הראויות ורק להן.

יותר מעצם ההתבטאות, מטרידה המשמעות שיוצקים לתוכה באוצר: העלאת מיסים על הכנסות, על חסכונות, על צריכה וייבוא של מוצרים או שירותים – היא, כנראה, ב"מרחב הקונצנזוס", לפחות בין מפלגות הקואליציה הקיימת, ולכן מסתמן שגם תקודם. לעומת זאת ההיטל על משקאות ממותקים, הקפאת ההסכמים הקואליציוניים או סגירה של משרדים ממשלתיים – אלה כבר מציתים, מתברר, את "אש המחלוקת" ולכן דינם להיגנז לפי מילון המונחים שסמוטריץ' מאמץ. התוצאה האבסורדית היא שדווקא המהלך הפשוט מול "קוקה קולה", שלא דרש שינוי בחקיקה קיימת, נגנז בלחץ הסיעות החרדיות, בעוד שגזירות יקרות בהרבה דווקא יקודמו במלוא המרץ. איך זה בעצם קרה?

גם מאחורי עניין טכני לכאורה, כמו שיעורי המס, מסתתרת כרגיל הרבה פוליטיקה. מבט על רשימת ההצעות שהועלו באוצר לצורך הגדלת ההכנסות, מגלה לפחות 6 יוזמות הפוגעות באופן ממוקד במעמד הבינוני פלוס - מול רעיון או שניים בלבד שיש להם השלכה ממשית על יתר שכבות האוכלוסייה. כך, למשל, הטלת מע"מ על מוצרים ושירותים שמקורם מחוץ לישראל, תגרור התייקרויות בחבילות מחו"ל שמחירן עד 75$, וכן בדמי המנוי לספקים זרים כמו "נטפליקס" - עסקאות פופולריות למדי בקרב אוכלוסיה עובדת, עם שכר מעט גבוה מהממוצע.

ההיטל על משקאות ממותקים, הקפאת הסכמים קואליציוניים או סגירת משרדים ממשלתיים – מציתים את "אש המחלוקת". משקאות ממותקים (צילום: נתי שוחט/ פלאש 90)

גם ההנחה החדשה שהאוצר מציע לבטל במס, 470 שקלים בחודש לכל הורה לילדים עד גיל 3, רלוונטית מראש רק למשפחות שמתפרנסות היטב ומשלמות למדינה חלק נכבד מהכנסתן. באופן דומה, המזימה להטיל מס על קרנות ההשתלמות מהשנה השביעית ואילך, או למנוע את הגדלת הפטור ממס על הפנסיות, לא תכעיס מובטלים או עובדים בשכר המינימום - אלא בעיקר אזרחים שיכולים לחסוך לטווח ארוך, בעידוד האוצר, כדי להתמודד עם משבר כמו מלחמה או הוצאה בלתי צפויה מבלי לקרוס.

את הגלולות המרות האלה, שרובן מכוונות לשליש היצרני ביותר של הציבור בישראל, קשה מאוד לבלוע תמיד - ודאי כשלמשלמי המס אין אמון רב בשימוש שייעשה בכסף. רק בשבועות האחרונים הם התבשרו שמהצעת האוצר לקצץ בכספים הקואליציוניים ל-2023, בהיקף של כ-2.5 מיליארד ש"ח, נותרו בסופו של דבר פחות מ-900 מיליון שקל, ללא התחייבות להפחתה כלשהי בשנה הבאה.

בכל העולם "הרשימה השחורה" של הממשלות בשנים האחרונות מתרחבת לסוכר ולכלים מפלסטיק. כלים חד פעמיים (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

באופן דומה, אין כל ודאות שתיושם התכנית הקיימת לסגירת 10 משרדי ממשלה - ולכן יש חשש שהגבייה תמשיך לממן מאגר מיותר של ג'ובים, קומבינות, פרויקטים מגזריים ואינטרסים צרים. כל זאת בשנת כספים שבה הציבור בכללותו יידרש לשאת בגזירות כואבות, כביכול בלית ברירה, כדי להניע מחדש את גלגלי הצמיחה. ואיכשהו, כבמטה קסם, גם בנסיבות קיצוניות כאלה, דווקא השתייה הממותקת נשארת יבשה. אלכימיה, גרסת שר האוצר.

החשיבות של ההיטל על מוצרים רעים לגוף האדם, כמו "קוקה קולה", נשענת על רציונל המעוגן היטב בספרות המקצועית. כשעלות המוצר לקונה הסופי אינה מגלמת את הנזקים שהוא משית על החברה כולה - למשל בתחלואה או בזיהום אוויר - המדינה "מתקנת" את המחיר, בניסיון לגרום לכל אחד מאיתנו להפנים את ההפסד הצפוי לה בהמשך. זו הסיבה שבכל העולם ממשלות ממסות בכבדות אלכוהול, סיגריות, דלק ופחם - ובשנים האחרונות, עם התגברות המודעות לנושאים כמו תזונה ואקלים, "הרשימה השחורה" מתרחבת לסוכר ולכלים מפלסטיק.
 

עוד ב-

צמצום נזקים? לאחר ביטול המס: סילמן הציגה תוכנית למלחמה בחד"פ

לכתבה המלאה

המחוקקים אומרים לנו בעצם: החלטתם לגלגל על מערכת הבריאות את הסיכון שתסבלו מלחץ דם גבוה, השמנה וסוכרת? שלמו מראש מעיין פיצוי - פרמיה שלא משקפת רק את המחיר הרגל של המשקה, אלא גם את ההוצאה לטווח הארוך שתיגרם בגללם לכולנו. התוצאה היא לא רק התייקרות של המוצר המזיק עצמו, אלא גם הפחתה ניכרת בצריכה - כפי שדיווח לאחרונה המשרד של סמוטריץ' עצמו.

 

בנימין נתניהו מתחייב להוריד את המס על החד פעמי והשתיה מתוקה:
"תענוג לבטל את זה, אחת הפעולות הראשונות, מיסים אכזריים". pic.twitter.com/jf6nciks6r

— ישי כהן (@ishaycoen) October 27, 2022

אם יש הצדקה לגבייה כזו בעתות שלום, כפי שכבר עשה האוצר ב-2022, על אחת כמה וכמה שיש לה צידוק בתקופת מלחמה - כשהכנסות הממשלה צונחות בשל צמצום המסחר במשק, ולהיגיון הרפואי שבמיסוי המשקאות הממותקים מתווסף הצורך למלא את קופת המדינה. ברור שלפני הכבדת העול על פעילות מועילה כמו עבודה, חיסכון פנסיוני או צריכה כללית, מוטב למצות את האפשרות שחלק מהסכום יגיע כתמריץ שלילי על מעשים שמזיקים לכלכלה.

זה כמובן לא יספיק כדי לכסות את הגירעון, אבל יאותת לציבור ששיקולים ענייניים - ולא רק אינטרסים - מכתיבים את הגזירות בתקציב המדינה, לפחות במהדורת 2024. מעל לכל, חלוקה הוגנת של הנטל חיונית להשבת האמון של אנשי מעמד הביניים בתקציב המדינה. ייתכן שרבים מהם לא הצביעו לסמוטריץ', אבל הם יהיו המממנים העיקריים של החלטותיו.