דירוג האשראי של ישראל בסכנה, איפה שר האוצר? | פרופ' ירון זליכה
שורת החלטות כושלות הביאו אותנו למצב הזה, שלא חלמנו עליו אפילו בתקופת האינתיפאדה השנייה. במקום לבטל כספים קואליציוניים סוחטים עוד את הציבור שלא סוגר את החודש. עם אפס מענה למונופולים הגדולים, יוקר המחיה צפוי להמשיך להכות במשק. הסוכנויות יצטרכו לבלוע הרבה צפרדעים כדי לקבל את ההחלטה הנכונה ולמנוע את רוע הגזירה
null (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל, חיים גולדברג, shutterstock, דובר צהל)
בתחילת חודש פברואר צפויה חברת דירוג האשראי מודי'ס לפרסם את דירוג האשראי המעודכן של ישראל. לראשונה מזה זמן רב מסתמנת סכנה אמיתית כי דירוג האשראי של ישראל ירד. לא מעט מכך, נובע בשל התנהלות לא אחראית הן של משרד האוצר והן של בנק ישראל. יצוין, כי אגרות החוב של מדינות העולם מדורגות בשני דירוגי אשראי. דירוג האשראי על חוב במטבע חוץ ודירוג האשראי על חוב במטבע מקומי.
דירוג האשראי של ישראל עומד בחברת מודי'ס על A1 (המקביל לדירוג +A של יתר חברות הדירוג). דירוג זה זהה לדירוג של חברת דירוג האשראי פיץ' ונמוך יותר מדירוג האשראי שמעניקה לנו חברת סטנדרט אנד פורס העומד על -AA. ככלל, הסיכון לאי פירעון של חובות הממשלה במטבע חוץ אמנם עלה אך הוא נותר נמוך מאוד. זאת, מאחר ורזרבות המט"ח של בנק ישראל גבוהות פי שלושה לערך מסך החוב הממשלתי במטבע חוץ ואילו הייצוא נותר גבוה מהיבוא ולכן מספק זרם קבוע של מטבע חוץ למשק.
זאת ועוד, רמת ההשקעות במשק שירדה במהלך 2022, התייצבה ובמהלך 2023 ונעצרה בעקבות המלחמה, צפויה להתחדש מיד עם סיומה, בין היתר בעקבות התאוששות מגזר ההייטק בארה"ב. גם הסיכון לאי פירעון של חובות הממשלה במטבע מקומי אמנם עלה אך גם הוא נותר נמוך מאוד. רמת החוב הממשלתי שהגיע בשנה שעברה ל-60% תוצר לא צפויה לעלות מעבר ל-70% גם בעקבות המלחמה. היינו, רמה נמוכה יותר מהרמה שהגיעה אליו בתקופת הקורונה ורמה נמוכה בפני עצמה ביחס למקובל במדינות המערב.
לבסוף, דירוג האשראי של ישראל (הן במטבע חוץ והן במטבע מקומי) מעולם לא ירד. רק עלה. הדירוג לא ירד גם בתקופת האינתיפאדה השנייה שהייתה תקופה כלכלית קשה בהרבה מהתקופה הנוכחית. לפיכך, התנהלות נכונה של הממשלה צריכה להבטיח את ירידת דירוג האשראי גם כעת ולהסתפק בקביעת תחזית הדירוג על רמה שלילית. אני מקווה כי זו גם תהיה לבסוף ההחלטה של מודי'ס והיא תתגבר על החששות ותותיר את דירוג האשראי על כנו.
זו תהיה החלטה נכונה, הגם שמשרד האוצר ובנק ישראל מקשים מאוד על חברות הדירוג בהתנהלות חסרת אחריות המגדילה את החששות בקרב חברות הדירוג. ראשית, משרד האוצר ממשיך להתעקש לנהל את תקציב המלחמה במקשה אחת עם התקציב השוטף. מכאן נובע, שאי אפשר לקבל נתונים מדויקים על כמה עומד הגירעון המבני (כלומר הגירעון שאינו נובע מהוצאות שוטפות של המלחמה אלא הגירעון שעלול ללוות אותנו גם לאחר המלחמה).
כאשר אי אפשר לקבל נתונים עושים הערכות, ומטעמי שמרנות הערכות אלו עלולות להיות גבוהות מהמציאות. חברות הדירוג עושות הערכות כאלה ואין להן שום סיבה לגלות שמרנות בעת הזו. שנית, הממשלה התעקשה לבצע שינויים קוסמטיים בלבד בהוצאה התקציבית ולהטיל את רוב יהבה על העלאות מיסים. במקום לבטל כספים קואליציוניים ובמקום להילחם במחוללי הוצאה בעייתיים (הסכמי שכר, פנסיה תקציבית, פטורים ממכרז וכמובן חוסר יעילות משווע בביצוע תקציבי התשתיות) הלכו לפתרון הקל של לסחוט עוד כספים מהציבור הישראלי שחלקים רבים בו כבר מזמן לא סוגרים את החודש.
המיסים הנוספים צפויים אמנם להקטין הגירעון השנה אך יחלישו את המשק לקראת השנה הבאה ולכן ידכאו את הצמיחה שהיא המנוע המרכזי של הפחתת נטל החוב הממשלתי. בקיצור, הממשלה משכנה את עתידנו הכלכלי לטובת הטווח הקצר. חברות דירוג האשראי רואות זאת ולכן מטילות ספק כי המשק יחזור לצמיחה מהירה לאחר המלחמה. שלישית, שר האוצר מסרב לנקוט בצעדים הנדרשים למאבק ביוקר המחיה לרבות אלה שהוא עצמו הבטיח בקמפיין הבחירות שלו. אפס עשייה.
לא ביטול מכסים, לא ביטול מכסות יבוא, לא ביטול העדיפות של תקינה ישראלית על תקינה אירופאית, לא ביטול היכולת של יבואנים מרכזיים לשלוט בבלעדיות על מספר צינורות יבוא מתחרים ולצמצם התחרות, לא פירוק מונופולים, לא אכיפה של חוקי התחרות (להיפך, בית המשפט העליון אף ביטל הלכה למעשה את החוק שאוסר על מונופולים לגבות מחירים מופרזים). כלום ושם דבר. יוקר המחיה צפוי אפוא להמשיך להכות במשק ולמנוע ממנו לפרוץ לצמיחה מהירה.
(צילום: נתי שוחט/פלאש 90)
לא מיותר לציין כי כוחם של המונופולים והיבואנים הבלעדיים מנוצל לתדלוק בלתי פוסק של האינפלציה ולכן יקשה על בנק ישראל להפחית את הריבית (המכבידה הן על הציבור והן על הוצאות הריבית של הממשלה ועל הגירעון השוטף שלה). גם את זה רואות חברות הדירוג ונחרדות. רביעית, האוצר ממשיך לתדלק בעצמו את האינפלציה עם שלל בלתי פוסק של העלאות מחירים באחריותו והעלאות מיסים שונים ומשונים. העלאות מחירי החשמל, המים, הדלק, הארנונה ועוד.
חמישית, בנק ישראל תחת כהונתו השנייה של הנגיד, פרופ' אמיר ירון, מתגלה כהרפתקן. במקום עוגן של יציבות קיבלנו מבנק ישראל שתי החלטות ברצף שהפתיעו את השווקים הפיננסיים (בניגוד למדיניות המקובלת בקרב בנקים מרכזיים לא להפתיע את השווקים עם החלטות חפוזות) ומוסיפות עוד דלק למדורת אי הוודאות במשק. ההפתעה הראשונה התרחשה לפני כחודשיים עת מכר בנק ישראל בזמן קצר כמה עשרות מיליארדי דולרים מרזרבת המט"ח במקום להעלות ריבית כפי שנדרש בעת מלחמה.
(צילום: מרים אלסטר/פלאש 90)
לאחרונה הוסיף הבנק הפתעה נוספת. הוא הוריד את הריבית במשק ברבע אחוז והקדים אף את הבנק המרכזי האמריקני. הייתה זו הפחתת ריבית מוקדמת מדי ולא אחראית. הדולר מיהר בתגובה להרים ראש והיבואנים לבטח ינצלו זאת לסבב העלאות מחירים נוסף. צר לי, אך כך לא מנהלים כלכלה בעת מלחמה. אין לנו שר אוצר מתפקד ויש לנו נגיד בנק מרכזי הרפתקן. חברות דירוג האשראי צריכות לבלוע אפוא הרבה צפרדעים כדי לקבל את ההחלטה הנכונה ולא להוריד לנו את דירוג האשראי.
הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית
