הגירעון יזנק ל-5% בתוך שנה: האוצר רושם שיא בגיוסי האג"ח
האוצר יגייס 18.7 מיליארד שקל באג"ח בניסיון להשתלט על מימון הוצאות המלחמה. אפילו בתקופת הקורונה הסכום החודשי הגבוה עמד על 15.5 מיליארד שקל. הסיבה היא הצפי לחוב ממשלתי גבוה. החשש הגדול היא שהעלייה בהיצע תשפיע על המחיר, ותגרום ללחץ על תשואות האגרות כלפי מעלה
בצלאל סמוטריץ' (צילום פלאש 90/ אוליביה פיטוסי, shutterstock, Magma Images)
מחר (שני) צפויה להתחיל השנה האזרחית החדשה, 2024, כאשר ככל הנראה ישראל עומדת בפני גיוסי שיא באג"ח הממשלתיות. ממכרז הגיוסים שפרסם משרד האוצר עולה כי בכוונתו לגייס בינואר 18.7 מיליארד שקל, הסכום החודשי הגבוה ביותר. מדובר בסכום הגבוה פי 3.7 מהסכום שגויס בינואר 2023.
אפילו בתקופת הקורונה הסכום החודשי הגבוה ביותר שגויס היה בנובמבר 2020, ועמד על 15.5 מיליארד שקל. הגיוס הגבוה נובע מהצורך במימון הוצאות המלחמה ומהצפי לגירעון גבוה של לפחות 5% בשנה הבאה. מאז החלה המלחמה נרשמה קפיצה בגיוסי האג"ח, מ-4 עד 8 מיליארד שקל ל-14 מיליארד שקל בנובמבר. מלבד המלחמה יש גם סיבה טכנית לגיוס הגבוה, משום שמבצעים גיוס אג"ח מדי שבוע, ובינואר יש חמישה שבועות.
החשש הגדול הוא שהעלייה בהיצע האג"ח תשפיע על המחיר, ותגרום ללחץ על תשואות האג"ח כלפי מעלה. עליית התשואות משמעותה התייקרות מימון החוב של המדינה, והיא גם משפיעה על מחיר האשראי במשק בכלל, שכן התשואות באג"ח מהוות בנצ'מרק לשוק האשראי כולו (הלוואות ומשכנתאות).
בדצמבר גויס אג"ח בהיקף של 12.5 מיליארד שקל. הגיוסים עברו בצורה חלקה, בעיקר בהיבט המחיר. הם קיבלו רוח גבית מהשווקים בחו"ל, וירידת תשואות האג"ח בארה"ב אל מתחת ל-4%. בנוסף התגברו האינדיקציות לירידת ריבית: נמשכת הירידה במדדי המחירים, והדולר ירד אל מתחת ל-3.6 שקלים, מה שמסיר עננה נוספת להתפרצות אינפלציונית. בזירת המלחמה אמנם נרשמה הסלמה בצפון, אך עדיין לא נפתחה מלחמה רחבה מול החיזבאללה, ונראה שהשוק לא מתמחר כרגע מלחמה בחזית זו.
