יהדות

מאחורי הקלאסיקה התמימה: העבר האפל של הדבורה מאיה

מעטים יודעים כי מאחורי דמות הילדים האהובה מסתתר ספר עם מסרים לאומניים קיצוניים, שנכתב על ידי תומך נלהב של המפלגה הנאצית אשר השתמש בצרעות כאלגוריה אנטישמית
דבורה ופרח (צילום דורון צוקר)
דמותה האהובה של "הדבורה מאיה" מלווה דורות של ילדים ברחבי העולם, אך מעטים יודעים כי מאחורי הקלאסיקה התמימה מסתתר עבר אפל במיוחד. הספר, שנכתב בגרמניה בשנת 1912 על ידי וולדמר בונסלס, הפך במהלך מלחמת העולם הראשונה לאחד הספרים הפופולריים ביותר בקרב חיילי הצבא הגרמני בשדה הקרב.
הסיבה לפופולריות בקרב הלוחמים טמונה במסרים המיליטריסטיים והלאומניים השזורים בעלילה. הסיפור הציג ערכים של הקרבה למען המולדת, צייתנות עיוורת לשלטון ועליונות גזעית של הדבורים על פני חרקים אחרים. בספר אף נכתב כי מותו של המפקד בקרב עורר בחיילים "תשוקה פראית הנובעת מנכונות מוחלטת למות למען מטרה אצילית".
המחבר בונסלס היה אנטישמי מוצהר שתמך בגלוי במפלגה הנאצית ואף פרסם מאמרי שטנה נגד יהודים. חוקרים מצביעים על כך שהצרעות הרעות בספר שימשו כאלגוריה אנטישמית, ובשנות ה-40 בונסלס אף הסכים להפוך את הסיפור לסרט אנימציה בשירות התעמולה הנאצית, מהלך שנפל רק בשל מחלוקת כספית.
המהפך הגדול של הדמות התרחש בשנת 1975, הודות לסדרת האנימציה היפנית שהעלימה לחלוטין את המסרים הגזעניים, הוסיפה את הדמות של ווילי, והפכה את מאיה למותג פציפיסטי. העיבודים המודרניים הפכו את היוצרות לחלוטין, וחינכו לעצמאות, חופש אישי והקשבה ללב.
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה