משפט
דרמה בפרשה המסעירה של החלפת העוברים: זאת ההחלטה הסופית
סוף לפרשה שהפכה למשפט שלמה המודרני - אחרי שנים של התדיינויות משפטיות מורכבות - הדיינים קבעו שהאם היולדת ובן זוגה יגדלו את הקטינה ס', אך להורים הגנטיים תישמר זכות לקשר קבוע עמה
ברוב של ארבעה שופטים מול אחת, הכריע בית המשפט העליון בפרשה שהסעירה את המדינה: ס', התינוקת שנולדה לפני כשנתיים וחצי בעקבות טעות של החלפת עוברים בבית החולים אסותא בראשון לציון, תישאר בחזקת ההורים המגדלים – האם שילדה אותה ובן זוגה.
בפסק הדין, קבעה השופטת יעל וילנר כי לנוכח חלוף הזמן, ההיקשרות של הקטינה עם הוריה המגדלים ומצבה הרפואי, טובתה מחייבת את השארתה בחזקת ההורים המגדלים.
הפרשה המורכבת החלה לפני כשלוש שנים, בעת שהאם היולדת עברה הליך הפריה חוץ-גופית בבית החולים אסותא בראשון לציון. בטעות הוחזרה לרחמה עוברית של זוג אחר שעבר טיפולי פוריות באותה מרפאה - אלה שיוכרו מאוחר יותר כהורים הגנטיים של התינוקת.
במהלך ההיריון, כאשר התגלה מום לבבי אצל העוברית, בוצעה בדיקת מי שפיר והתברר כי אין התאמה גנטית בין העובר לבין האם ההרה ובן זוגה. למרות הגילוי והמלצות רפואיות להפסיק את ההיריון, האם היולדת החליטה להמשיך בו, ואף עברה צנתור תוך-רחמי בהרדמה מלאה - פרוצדורה שסיכנה את חייה.
במרכז הפסיקה עמדה שאלת טובתה של התינוקת ס', אשר מתמודדת עם אתגרים רפואיים משמעותיים. מתסקירי שירותי הרווחה עלה כי "התקשרות בטוחה היא קריטית להתפתחותה התקינה של הקטינה", וכי ניתוקה מהוריה המגדלים עלול לגרום לה נזק בלתי הפיך.
האפוטרופסיות לדין של הקטינה הדגישו את צרכיה הבריאותיים והנפשיים המורכבים של הקטינה, שמחדדים את הצורך שלה להישען על הוריה המגדלים, שבהם היא רואה מקור תמיכה ונחמה.
לצד זאת, הדגישו השופטים את החשיבות של שמירת קשר בין התינוקת ס' להוריה הגנטיים. בית המשפט המחוזי, בהחלטה שאושררה על ידי העליון, קבע כי "ההורים הגנטיים לא יעלמו מחייה של הקטינה אלא יהיו נוכחים בהם נוכחות של ממש. יהא זה אמנם קשר ללא אחריות הורית משפטית אך הוא יהווה קשר משפחתי נוכח וממשי".
בפסק הדין בן עשרות העמודים, נדרשו השופטים להתמודד עם שאלה משפטית תקדימית: מה קורה כאשר יש "תחרות" בין זיקות הוריות של הורות גנטית והורות פיזיולוגית?
השופטת וילנר קבעה כי "ניתן לגזור מחוק הפונדקאות... את כלל ההכרעה בסוגיה שלפנינו", וכי במקרה של תחרות זיקות הוריות שבין האֵם היולדת לבין ההורים הגנטיים, ידה של האֵם היולדת על העליונה.
השופטת דפנה ברק-ארז, שנותרה בדעת מיעוט, חלקה על הניתוח המשפטי. היא כתבה: "המצב שבפנינו שונה באופן מהותי מהמקרים המוסדרים על-ידי חוק הפונדקאות, ועל כן נשמט היסוד להיקש", וכי "המקרה שבפנינו מבטא 'תאונה משפטית' בין צדדים שאין ביניהם כל הסכמה".
בסיכום חוות דעתה כתבה ברק-ארז: "אני מכירה בזיקה העמוקה שבין ההורים המגדלים לבין ס' ובהקרבה המשמעותית שלהם עבורה. לצד זאת, אני סבורה שאין להשלים עם דחיקתם של הוריה הגנטיים, שייחלו לה ונאבקו עליה בכל יום ויום מן הרגע שנודע להם דבר קיומה".
השופט יחיאל כשר, שהצטרף לדעת הרוב, הסביר בחוות דעתו: "מבלי להקל ראש, חלילה, בתחושת האובדן של מי שביצית מופרית הנושאת את המטען הגנטי שלהם, שנוצרה לעיתים אחרי מסע ארוך, כואב ומייגע, שימשה אישה אחרת, אין כל השוואה בין מצבם לבין מצבה של מי שנשאה ברחמה ילד, לאורכם של תשעה חודשים, וילדה אותו, על כל הכרוך בכך הן במישור הפיזי והן במישור הרגשי, ולאחר מכן הילד שילדה יילקח ממנה".
בסיום פסק דינה קראה השופטת וילנר למחוקק להסדיר את הנושא בחקיקה. "ולבסוף, אחתום בקריאה למחוקק לשבת על המדוכה, ולשקוד על הגדרה ממצה של ההורות המשפטית בדין הישראלי", כתבה. "המקרה שלפנינו משקף היטב את הצורך בביצוע מלאכה זו, על מנת ליתן מענה ישיר בחוק -- פרי דיון פרלמנטרי סדור ומושכל -- למקרים שעשויים להתרחש עקב טעויות אנוש".
בקשתם של ההורים הגנטיים להירשם כהוריה המשפטיים של התינוקת ס' נדחתה, אך השופטים הדגישו כי מתכונת המפגשים שתיקבע בינם לבין התינוקת ס' תאפשר להם להפוך לחלק מחייה.
השופטת וילנר סיימה את פסק דינה בתקווה "כי הקטינה תזכה לחיים מאושרים בבריאות איתנה, וכי תִּמָצא הדרך להכיר לה את סיפור חייה, בתבונה וברגישות. עוד אאחל, כי יעלה בידם של שני זוגות ההורים לבנות מערכת יחסים טובה ומיטיבה, שיודעת להכיל את המורכבות ולהפנים את הצרכים ההדדיים, מזה ומזה, ואת צרכי הקטינה".
עוד ב-
כזכור, בית המשפט המחוזי הוא שקיבל את ההחלטה כי הילדה תישאר בידי ההורים המגדלים. הפרשה הזאת עוררה בהלה בקרב נשים רבות שטופלו בהפרייה באותו בית חולים בראשון לציון. בעקבות זאת הוגשה תביעה גדולה מאוד כנגד בית החולים.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
