משפט

הדס קליין: "מאז שסיימתי להעיד אין לי חיים, מפחדת על המשפחה שלי"

בדיון סוער בוועדה לביקורת המדינה על אכיפת עבירות הסתה ברשת, תיארה הדס קליין איומים וליווי צמוד מאז עדותה בבית המשפט. במקביל, במשטרה ובפרקליטות דחו טענות לאכיפה פוליטית והציגו נתונים על מאות חקירות וכתבי אישום מאז 7 באוקטובר

מערכת ice | 17/6/2026 15:42 1 עקבו אחרינו בגוגל

הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ אלון שוסטר, קיימה היום דיון שעסק בטיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון ובאופן הפעלת סמכויות האכיפה בעבירות ביטוי והסתה ברשת. במהלך הדיון הוצגו נתונים על היקף האכיפה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, לצד טענות מצד חברי כנסת, פעילי מחאה ואזרחים בדבר שימוש פוליטי בעבירות הסתה.

שוסטר אמר כי המרחב המקוון חולל שינויים דרמטיים בחברה, בכלכלה, בפוליטיקה ובפשיעה, וכי נדרש איזון מתמיד בין אכיפה אפקטיבית לבין שמירה על זכויות יסוד. לדבריו, "האיזון בין המאבק הנחרץ וההכרחי בפשיעה ובהסתה לבין השמירה על זכויות היסוד וההליך הדמוקרטי הוא עדין".

יו"ר הוועדה התייחס גם לממצאי דוח מבקר המדינה וציין כי "87% מהנפגעים בעבירות במרחב המקוון כלל אינם מדווחים למשטרה; כרבע מתיקי החקירה נסגרים מיד על הסף; מתוך התיקים הפליליים שנסגרו, כ-62% נסגרו בעילה של עבריין לא נודע; ולמעלה מ-45% מהתיקים נסגרים בתוך עשרת הימים הראשונים לפתיחתם".

יוזמת הדיון, ח"כ נעמה לזימי, טענה כי בשנים האחרונות מתרחשת תופעה מדאיגה של שימוש בעבירות הסתה נגד פעילי מחאה ומתנגדי ממשלה. "יש כאן אכיפה בררנית ברורה, יש איפה ואיפה באופן פוליטי", אמרה. לדבריה, השימוש בעבירות ביטוי והסתה עלול ליצור אפקט מצנן על השיח הציבורי, במיוחד לקראת תקופות בחירות.

מנגד, נציגי המשטרה והפרקליטות דחו את הטענות. סנ"צ יפית גבאי הסבירה כי קיים מנגנון עבודה מפוקח לטיפול בהסתות ברשת. "אנחנו לא מחפשים עבירות שאינן קיימות ולא עוסקים באכיפה פוליטית. אנחנו מנטרים הסתה לטרור והסתה לאלימות ומטפלים בכל מקרה בהתאם לחוק וללא קשר לדת, השקפה פוליטית או זהות כלשהי", אמרה.

תמר סגל מחטיבת החקירות במשטרה הוסיפה כי כל פנייה נבחנת מקצועית, משפטית וראייתית, וכי רק לאחר מכן מועברת המלצה לפרקליטות המדינה, שלה הסמכות הבלעדית לאשר פתיחה בחקירה. "אין שום משמעות לזהות החשוד, לעמדותיו הפוליטיות, למוצאו או לכל מאפיין אישי אחר", הדגישה.

לפי הנתונים שהוצגו בדיון, מאז 7 באוקטובר התקבלו במשטרת ישראל כ-2,462 פניות בגין עבירות הסתה. מתוך אלה אושרו 1,186 פתיחות בחקירה והוגשו כ-274 כתבי אישום.

עו"ד שלומי אברמסון מפרקליטות המדינה אמר כי דווקא בשל חשיבות חופש הביטוי נקבעו מנגנוני בקרה מחמירים. "לא כל אמירה קשה, פוגענית או מקוממת היא עבירת הסתה. גם לפתיחה בחקירה יש אפקט מצנן, ולכן קיימות שכבות רבות של ביקורת ובקרה לפני שמתקבלת החלטה לפתוח בחקירה", ציין.

במהלך הדיון נשמעו גם עדויות אישיות. עדי ישראלי, סטודנטית לתואר שני ב־אוניברסיטת תל אביב, סיפרה כי זומנה לחקירה בעקבות פרסומים ביקורתיים נגד הממשלה. לדבריה, החוויה יצרה אצלה חשש כי מערכת האכיפה משפיעה בפועל על השיח הפוליטי.

אחת העדויות הבולטות הייתה של עדת התביעה במשפט נתניהו, הדס קליין, ששימשה כעוזרת האישית של ארנון מילצ'ן, אשר סיפרה על האיומים שלדבריה היא חווה מאז עדותה בבית המשפט בסוגיית רה"מ נתניהו. "אני אזרחית שומרת חוק שלא עשתה דבר מלבד להעיד עובדות, ובכל זאת אני חיה שנים במחלקת המאוימים", אמרה. לדבריה, היא קיבלה צו למניעת הטרדה מאיימת נגד מספר אנשים שלטענתה עוקבים אחריה ומטרידים אותה.

קליין הוסיפה: "אני חוששת לשלומי ולשלום בני משפחתי. חברים ופעילי סיוע אזרחיים מלווים אותי באופן קבוע. אם אני מפחדת על הבת שלי ועל הנכדים שלי, יש כאן כשל שהמדינה חייבת להתמודד איתו". עוד אמרה: "מאז שסיימתי להעיד אין לי חיים; אני חיה תחת איומים, ליווי ואבטחה רק משום שאמרתי אמת בבית המשפט".

עו"ד גונן בן יצחק, המייצג פעילי מחאה, טען כי קיימת מגמה של שימוש גובר בעבירות הסתה נגד מתנגדי הממשלה, בעוד מנכ"ל ארגון בצלמו, שי גליק, קרא דווקא להחמיר את האכיפה נגד ביטויי אלימות ברשת. "מילים יכולות להרוג", אמר, והוסיף כי יש חשיבות לזימון לחקירה במקרים של קריאות לאלימות והסתה.

עוד עלה בדיון כי קיימים קשיים טכנולוגיים משמעותיים בטיפול בעבירות המתבצעות בפלטפורמות בינלאומיות. לפי המשטרה, פלטפורמות כמו Telegram ו-X אינן משתפות פעולה עם צווי מידע ישראליים, בעוד שחברות אחרות, ובהן Meta ו-TikTok, מספקות במקרים רבים מידע בסיסי בהתאם לצווים משפטיים.

עוד ב-

הדס קליין הגישה תלונה נגד מרדכי דוד: "לא יודעת מה הייתי עושה"

לכתבה המלאה

בסיום הדיון ביקש שוסטר מהמשטרה, מהפרקליטות ומהגורמים הרלוונטיים להמשיך ולהעביר לוועדה נתונים ומידע מפולח על אופן האכיפה בעבירות ביטוי והסתה, כדי לאפשר פיקוח פרלמנטרי ולבחון את הטענות שעלו במהלך הישיבה.