אורן אברהם, מי שהוגדר במשך עשרות שנים על ידי משטרת ישראל כ"נוכל מספר אחת בישראל", הלך לפנות בוקר לעולמו בגיל 50 בבית החולים שמיר-אסף הרופא, לאחר שהיה מאושפז במשך כשבוע וחצי עקב סיבוכים של דלקת ריאות חריפה. מותו סוגר את הגולל על אחת מפרשות החיים החריגות, המבריקות והטרגיות ביותר בעולם הפלילי המקומי – סיפור על מוח יוצא דופן וכושר שכנוע פנומנלי, שהתנגשו פעם אחר פעם בחוסר יכולת מוחלט להסתגל לחיים שמחוץ לכותלי בית הסוהר.

במשך שלושה עשורים ריצה אברהם שורה ארוכה של עונשי מאסר שהצטברו לקרוב ל-30 שנה בפנים. הוא עשה את פעילותיו: ללא מחשבים, ללא אמצעי סייבר ובלי שום טכנולוגיה מתקדמת, אלא באמצעות כרטיסי טלכרט ושפופרת הטלפון של אגפי הכלא בלבד, הצליח להערים על משרדי ממשלה, בנקים, שופטים, קציני משטרה ואזרחים.

עוד בשנות ה-90, כשהיה עצור בכלא ניצן, הצליח לשלוף ממאגרי המידע של המשטרה ובתי המשפט את פרטיו האישיים של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, ובהמשך השיג מפקידת בנק את פרטי חשבונה של שרה נתניהו.

באחד ממעלליו המפורסמים הזמין עשרות מגשי פיצה ישירות לישיבת ממשלה ולמעון ראש הממשלה על חשבון כרטיסי אשראי שהשיג במרמה. במקרים אחרים נהג להתנקם בשופטים שגזרו את דינו ובשוטרים שחקרו אותו - כשהזמין לבתיהם נערות ליווי, מוניות וזרי פרחים, ואף רוקן עשרות אלפי שקלים מחשבון הבנק הפרטי של שופטת שניהלה תיק בעניינו.

לצד התחכום שהביך שוב ושוב את שירות בתי הסוהר והוביל לנהלים מחמירים נגדו, סיפורו של אברהם טמן בחובו ממד סוריאליסטי וטרגי: הכלא היה המקום היחיד שבו הרגיש מוגן. במספר הזדמנויות הגיש עתירות חסרות תקדים לבתי המשפט שבהן התחנן בפני השופטים שלא לשחרר אותו, גם כאשר סיים לרצות את תקופת מאסרו.

אברהם הסביר כי מחוץ לסורגים הוא מוצא את עצמו מחוסר קורת גג, ללא משפחה תומכת וללא אגורה בכיס, ובאין ברירה הוא נגרר שוב ושוב למעשי עוקץ. היו תקופות שבהן ישן כהומלס בצמוד לחומות כלא רמלה, רק מתוך תקווה שסוהרים שמכירים אותו ירחמו עליו ויספקו לו מעט אוכל ומים.

הטרגדיה האישית ליוותה אותו עוד מילדותו בנס ציונה, במהלכה נדד בין פנימיות. את מאסרו הראשון ריצה כבר בגיל 18, ומאז הפך הכלא לביתו הכמעט בלעדי. במשך שנים ארוכות זעק לעזרה ודרש לעבור תהליך שיקום מקצועי דרך הרשות לשיקום האסיר (רש"א).

עוד ב-

רוני מאנה: "נתניהו הנוכל הכי גדול שיש, ישטוף לקהל הימני את המוח"

לכתבה המלאה

מצוקתו הנפשית העמוקה הובילה אותו לכמה ניסיונות לשים קץ לחייו. האירוע המטלטל ביותר התרחש בדצמבר 2020, כאשר הגיע לסניף קופת חולים ברמלה עם בקבוק בנזין והצית את עצמו מול הנוכחים במחאה על הפקרתו. הוא פונה במצב אנוש, נלחם על חייו במשך חודשים ארוכים ונותר עם 75% כוויות בכל חלקי גופו. למרות הפגיעות הפיזיות הקשות, גם לאחר שהחלים חזר והסתבך בעבירות הונאה באילת ונשלח למאסר נוסף. בשנים האחרונות ניסה שוב ושוב לפתוח דף חדש, אך מצבו הבריאותי והנפשי המשיך להידרדר, עד שנכנע הבוקר לדלקת הריאות שבה לקה.