"גם אם נחליט לשקר כדאי שנהיה סגורים על האמת": הסכסוך המתוקשר של בני הזוג לשעבר ג'וני דפ ואמבר הרד מזכיר ציטוט מספרו של אשכול נבו "גבר נכנס בפרדס": "עורך הדין שלי אומר שגם אם נחליט לשקר בבית המשפט, כדאי שנהיה סגורים על האמת". ובהמשך מספרת הגיבורה "עורך הדין שלי אומר שהשאלה היא לא מה קרה באמת, אלא איזה צד יצליח לספר את הסיפור היותר משכנע בבית המשפט".
לעולם למטבע יהיו שני צדדים, וכנראה ששני הצדדים תרמו לשריפה כל אחד את חלקו, מי יותר ומי פחות. לא נראה כי מי מהם יוכתר כמלאך.
יחד עם זאת, העובדה שבני הזוג שחתמו כבר על הסכם גירושין כולל והסדירו את המחלוקות ביניהם הגיעו למצב של תביעות דיבה ונזיקין במסגרתן עולות טענות הדדיות בדבר אלימות קשה וקיצונית, מעלה תהיות רבות.
לרוב, כאשר מדובר בזוג סלבס ו/או כאשר לכל צד טענות קשות ביחס להתנהגות הצד השני, לא כל שכן טענות בדבר אלימות קשה, מקובל לכלול בהסכם הגירושין סעיף סודיות המחייב את שני הצדדים לשמור על דיסקרטיות, לא לפרסם ולא להפיץ פרטים הקשורים לחייהם הפרטיים של בני הזוג בתוספת סנקציות בגין הפרה. סעיף כזה בהסכם לרוב מונע פרסומים כגון אלה נשוא התביעות של דפ ואמבר.
כמו כן, לא סביר שנושא האלימות בין בני הזוג ברמות המתוארות בתקשורת לא הגיע מעולם לטיפול המשטרה או בית המשפט במסגרת צווי הגנה וצווים למניעת הטרדה מאיימת, כלי בסיסי העומד לרשות כל נפגע אלימות.
אם היו אירועי אלימות בעבר שטופלו ע"י המשטרה או בתי המשפט, אלה בוודאי יכולים לסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת גם במסגרת תביעות הדיבה והנזיקין.
בעולם בו כולם מתעדים כל דבר והכל מוקלט ומוסרט, בידי המדיינים תילי תילים של חומר, סרטונים, הקלטות, תמלולים להציג בפני בית המשפט וכל מה שצריך זה להציג את החומרים הנכונים והמדויקים, לברור מכל החומר את העיקר ומה שהעיניים רואות והאוזניים שומעות, בדרך כלל מנצח.
סטטיסטית, רוב מקרי האלימות הם של גברים נגד נשים, אולי כי לגברים לא נעים להגיש תלונה כנגד אישה והחשש להצטייר כגברים מוכים וחלשים. כאשר מוגשת תלונה בגין אלימות ועד שחוקרים אותה לעומק, נוח יותר לגורמים המטפלים לא לקחת סיכון שיקרה הרע מכל ולתת צו הרחקה זמני, לא כי הם מאמינים לאישה, אלא כדי להגן על עצמם.
גם כאשר מוגשת בקשה לצו הגנה, מחויב בית המשפט לקיים דיון במעמד הצדדים, לאפשר חקירות ובהרבה מקרים הצו מבוטל כבר באותו דיון. ככל שמקרי האלימות מתרבים, כך תיזהרנה יותר הרשויות השונות, ובצדק.
סוגייה כואבת יותר היא הגיבוי והעידוד שמקבלים בני זוג מעורכי דינם להגיש תלונות במסגרת סכסוך משפחתי, גם אם הן חסרות שחר, בדיוק מהסיבה שפורטה לעיל. עם כל זה, בישראל הדיונים בענייני משפחה מתנהלים בדלתיים סגורות, הם אינם פתוחים לקהל, הם לא מוקלטים ואפילו פסקי הדין לא מתפרסמים באופן אוטומטי, אלא רק אם ניתן היתר לפרסמם.
כל עוד המצב החוקי לא ישתנה ועיקרון הדלתיים הסגורות יישמר כדי להגן על פרטיות בני הזוג וילדיהם, לא יאפשרו בתי המשפט שידור דיונים בכל אמצעי התקשורת, בלייב, ביוטיוב ובערוצי הטלוויזיה כפי נעשה בעניינם של ג'וני דפ ואמר הרד, וגם כי אנחנו עדיין לא אמריקה, וטוב שכך.
הכותבת היא עורכת דין לענייני משפחה וירושה ומגשרת, בעלת משרד גט ready
