עוד ב-

שטראוס חוטפת מהצל: "נראה שהמניה שלכם התאבדה"

לכתבה המלאה

טוקר עדכן את העוקבים שלו: "אני מסיר את הציוץ. מודה ועוזב... עכשיו הזמן לבטל את החרם ההזוי על 14. ויהי רצון שנחזור להנות מהקצפת של המילקי (אגב מה המתכון?) ולנשנש תפוציפס להנאתנו". במקביל, נעשתה פניה ליועמ"שית כנגד הרבנים הקוראים לחרם שטראוס עושים זאת תוך שישמו בתפקידיהם כעובדי ציבור.


בעקבות המכתב עליו חתמו עשרות רבנים וקרא להטיל חרם על חברת שטראוס בשל הודעתה על הפסקת פרסום בערוץ 14, פנתה עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון  ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה כי תפעל בנחישות לנוכח העובדה כי  רוב הרבנים החתומים על המכתב הם עובדי מדינה או כאלה שמשכורתם מגיעה בעיקרה מקופת המדינה.



במכתב עליו חתומים הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל חדו"ש ועו"ד יפעת סולל, סמנכ"לית ויועצת משפטית של חדו"ש, נכתב כי "פעילות פוליטית של רבנים עובדי מדינה הפכה להיות תופעה נרחבת וחמורה, ונראה שהרשויות לא זו בלבד שאינן עומדות בפרץ אלא שחלקן אף מעודדות זאת. פנייתנו אלייך עתה היא בתקווה כי תראי סוף סוף את הצורך לקבוע גדרים ברורים ומחייבים להתנהגות המותרת... מכתב פומבי זה, לדעתנו  מעודד הסתה, גזענות ואלימות, והכל כשהרבנים החתומים קוראים לחרם האמור, תוך העצמתו בכך שהם עושים שימוש בתפקידיהם  כעובדי ציבור שמשכורתם מקופת המדינה".



בחדו"ש מדגישים כי "אין כוונתנו לפגוע בחופש הביטוי כל עוד הוא נעשה במסגרת החוק, אלא לעמוד על הצורך ליצור גדר מפרידה בין חופש הביטוי של אישים, לרבות רבנים, העושים זאת תוך הישענות על מימון המדינה והתפקידים הרשמיים שהעניקה להם המדינה, לרבות הסמכות הציבורית הנלווית לתפקידים אלה, לבין אלו העושים זאת ללא אצטלה של מרות ותפקידים בשירות המדינה ואף לא תוך הישענות על המשכורת המשולמת להם מקופת המדינה".



בחדו"ש מבקשים מהיועמ"שית לגבש  הנחיות ברורות אשר יבהירו כי "לא תהא עוד סובלנות בתחום פרוץ זה", ולהבהיר לרבנים החתומים על המכתב כי "אסור לבעלי תפקידים ציבוריים  או אלה שמשכורתם מקופת הציבור, למעט נבחרי ציבור שנבחרו בהליך פוליטי, להתערב בשיח הפוליטי ו/או לקדם סדר יום פוליטי וכמובן שאל להם לעשות שימוש בתואר המשרה בשירות הציבור בה הם מחזיקים לצורך קידום סדר יום פוליטי, וכי שימוש כאמור יגרור הליכים משמעתיים חמורים". בנוסף הם מבקשים כי תבהיר ש"אין לחותמים סמכות או רשות להורות על התקשרויות  כספיות, או להימנע  מהתקשרות כאמור, בשם המוסדות הציבוריים בהם הם שולטים, מסיבות פוליטיות  וטעמים של השקפת עולם ככל שמדובר על רכישת מוצרי מזון ומוצרים ושירותים דומים, אלא רק בהתאם לשיקולים רלבנטיים למוסדות ציבור דוגמת מחיר, איכות, זמינות וכמובן כשרות".