המדינה מדווחת שהיצע הקרקעות גבוה, היא מספרת לכם שהתחלות הבנייה נמצאים במגמת עלייה, למרות שהנתונים מוכיחים שההפך הוא הנכון: נתוני התחלות הבנייה בירידה, היצע הדירות המוכנות לא תואם את התכנית האסטרטגית לדיור שטוענת שצריכים 65 אלף דירות בשנה, והבנקים נהנים מזה.

מנכ"ל בנק ירושלים, יאיר קפלן, אומר כי היזמים מחזיקים בקרקעות ולא בונים בכוונה, מתוך הנחה שהשוק יעבור מסלול של שינוי. לטענתו, "יזמים רבים מחזיקים היום קרקע זמינה, תוכניות מאושרות ואף היתר בנייה, ובכל זאת מעדיפים להמתין. לדבריו, בבנק רואים יזמים שמתמקדים בהשלמת פרויקטים קיימים ובחיזוק התזרים, גם כשהם ממשיכים לשאת בעלויות מימון על קרקעות שרכשו: "הענף לא בהכרח מחכה להזדמנות טובה יותר. בחלק מהמקרים הוא פשוט ממתין שהמציאות תהיה פחות מסוכנת".

התופעה הזו מסוכנת מפני שהקבלנים מגבילים את היצע הדיור, מה שעלול לגרום למחירים לעלות בטווח הבינוני-ארוך. קפלן ציין כי בשל עליית עלויות הבנייה והמימון, פרויקטים שתוכננו בעבר עם רווחיות של כ-18% מציגים כיום רווחיות של כ-11% עד 12% בלבד (בשבוע שעבר סיפר כאן אחד הקבלנים, אבי זיתוני, כי הוא מכיר קבלנים שהרווח היזמי שלהם הגיע ל-3%).

"לפי נתוני הלמ"ס, נותרו בסוף אוגוסט כ-86 אלף דירות חדשות לא מכורות. עם זאת, הביקוש לא נעלם אלא נעשה בררני ותלוי יותר במוצר, במיקום וביכולת של הרוכש. יכול להיות שאנחנו מתמקדים יותר מדי בשאלה איך מחזירים את הקונים לשוק ופחות מדי בשאלה איך מחזירים את היזמים לשולחן התכנון והביצוע", הוא הסביר.

קפלן הצטרף לקריאות של ראשי ארגון הקבלנים שנאמו לפניו, כמו רוני בריק, וקרא לממשלה "להחזיר את הבולדוזר למערכת". הוא קורא למנות גורם מתכלל שמפנה חסמים, מקצר את הרישוי ומחייב את משרדי הממשלה להתקדם, לצד מדיניות יציבה במקום מבצעים מתחלפים.

"הבנייה לא יכולה לעצור עד שתקום ממשלה", הוא סיכם והציע לבחון מחדש את תוכניות הסיוע לרוכשי דירות (דירה בהנחה, א"י) ולתת לזכאים הטבה אישית לפי מבחן הכנסה. "אלפי זוכי מחיר למשתכן ממתינים על הגדר. אם היו משחררים אותם מהזכייה ומאפשרים להם את ההנחה לשיקולם, ייתכן והיינו רואים נתונים אחרים ממשרדי המכירות".

עוד ב-

מנכ"ל משרד השיכון נגד הקבלנים: "מחירי הדירות ימשיכו לרדת"

לכתבה המלאה

אתמול תקף מנכ"ל משרד השיכון והבינוי, יהודה מורגנשטרן, את הקבלנים וקרא להם לרכוש קרקעות במחירים נמוכים יותר מהמדינה. "אני מסתכל על תוצאות מכרזים ומופתע מהן. אני לא מצליח להבין את המתמטיקה", הסביר. "אנחנו רואים מחירי זכייה גבוהים בכ-15% מהשומה כשיש יותר ממציע אחד במכרז. תציעו פחות על הקרקעות ותוכלו למכור אחר כך בזול יותר. המדינה לא מחפשת להרוויח מהקרקעות. אנחנו כמדינה רוצים שהמחיר לצרכן יהיה זול יותר, זו המשימה הלאומית".