בארץ
טענות נגד חברת החשמל: מנפחת חיובים לבעלי מערכות סולאריות
בית המשפט המחוזי בחיפה הורה לקבל את עמדתה המנומקת של רשות החשמל במחלוקת הנוגעת לאופן חישוב החיוב. חברת החשמל לביהמ"ש: "שיטת החישוב תואמת את אמות המידה וההוראות הרגולטוריות של החברה"
בית המשפט המחוזי בחיפה הורה לקבל את עמדתה המנומקת של רשות החשמל במחלוקת הנוגעת לאופן חישוב החיוב המערכתי לבעלי מערכות סולאריות.
ההחלטה ניתנה במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת החשמל, שבה נטען כי שיטת החישוב הנהוגה בחברה מביאה להערכת יתר של צריכת החשמל העצמית ולגביית תשלומים עודפים.
המבקש, המיוצג בידי עורכי הדין דורון רדעי וניצן גדות ממשרד רדעי-גדות, טוען כי שיטת החישוב מנוגדת ללשון ההוראות הרגולטוריות ולתכליתן.
במוקד ההליך עומדת שאלה עקרונית: כיצד יש לחשב את כמות החשמל שמייצרת מערכת סולארית ונצרכת ישירות בבית, כאשר לא מותקן בה מונה ייצור. במערכות אלה, שבהן חלק מהחשמל המיוצר נצרך בבית והיתרה מוזרמת לרשת, חברת החשמל מסתמכת על אומדן ייצור נורמטיבי. מהאומדן מופחתת כמות החשמל שהוזרמה בפועל לרשת, וההפרש מיוחס לצריכה עצמית שעליה מוטל החיוב המערכתי.
לטענת המבקש, חברת החשמל מחשבת את הייצור המשוער לפי הספק המהפך (הממיר) של המערכת, ולא לפי ההספק המותקן של הפאנלים הסולאריים. כאשר הספק המהפך גבוה מהספק הפאנלים, שימוש בנתון זה עלול לנפח את היקף הייצור המחושב, ובהתאם גם את כמות החשמל המיוחסת לצריכה העצמית. התוצאה, כך נטען, היא חיוב בגין חשמל שהמערכת כלל לא הייתה מסוגלת לייצר.
המבקש טוען כי פרשנות זו אינה מתיישבת עם ההוראות המסדירות את מנגנון החישוב, שנועד להעריך את יכולת הייצור של המערכת בהיעדר מדידה ישירה. לשיטתו, הספק המהפך אינו משקף בהכרח את יכולת הייצור של הפאנלים, ולכן הסתמכות עליו עלולה להוביל לחיובים שאינם תואמים את הייצור האפשרי בפועל.
המחלוקת, לדבריו, אינה נוגעת לסמכות לגבות את התעריף המערכתי, אלא לכמות החשמל שעל בסיסה מחושב החיוב.
חברת החשמל דחתה את הטענות וגרסה כי שיטת החישוב שלה תואמת את אמות המידה וההוראות הרגולטוריות החלות עליה. לעמדתה, יש לפרש את המונח הרלוונטי של ההספק המותקן בהתאם להגדרות שבהסדרה, ולא בהכרח לפי הספק הפאנלים. במקרה הנדון עומד הספק המהפך על 15 קילוואט, לעומת הספק פאנלים של כ־8.9 קילוואט, פער הממחיש את המשמעות הכספית האפשרית של בחירת בסיס החישוב.
חברת החשמל הצביעה גם על האפשרות להתקין מונה ייצור, המאפשר מדידה ישירה של החשמל המיוצר במקום הסתמכות על אומדן. לטענת המבקש, אפשרות זו אינה פוטרת את החברה מהחובה לחשב את החיוב בהתאם לדין במתקנים שבהם לא הותקן מונה כזה.
בדיון שהתקיים השבוע בפני השופט אברהים בולוס בבית המשפט המחוזי בחיפה, הוחלט בהסכמת הצדדים לפנות לרשות החשמל לקבלת עמדה מנומקת בסוגיה הפרשנית. הרשות התבקשה להגיש את עמדתה בתוך 45 ימים, ולאחר מכן צפוי בית המשפט לקבוע את המשך ניהול ההליך.
בשלב זה לא הכריע בית המשפט אם שיטת החישוב של חברת החשמל מנוגדת להוראות הדין, לא קבע כי נגבו תשלומי יתר ואף לא אישר את ניהול התביעה כייצוגית. עם זאת, להכרעה במחלוקת עשויות להיות השלכות החורגות מעניינו של המבקש, שכן היא נוגעת לבעלי מערכות סולאריות נוספים שהחיוב המערכתי שלהם מחושב ללא מונה ייצור.
אם תתקבל עמדת המבקש וייקבע כי חברת החשמל גבתה תשלומים ביתר, עשויה להתעורר סוגיה כספית משמעותית הנוגעת להשבת הכספים שנגבו מבעלי המערכות הסולאריות לאורך השנים.
במקרה כזה, ובכפוף לאישור התביעה כייצוגית ולהוכחת הטענות, עשויה חברת החשמל להידרש להשיב את סכומי היתר שנגבו מחברי הקבוצה, בהתאם להיקף הגבייה שיתברר. מנגד, קבלת פרשנותה של חברת החשמל עשויה לחזק את הבסיס להמשך שיטת החישוב הקיימת.
עוד ב-
מאחורי המחלוקת הטכנית לכאורה ניצבת שאלה בעלת משמעות כספית ניכרת עבור בעלי המערכות: האם הם מחויבים בגין חשמל שהמערכת מסוגלת לייצר, או גם בגין ייצור משוער החורג מיכולתה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
.jpeg "שמאי המקרקעין והמשפטן ארז כהן, צילום: Shutterstock, אולפן ice")
