ועדת החוקה אישרה אמש [שני] לקריאה ראשונה בכפוף לרביזיה, את הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות שיזם ח"כ ארז מלול עם קבוצת ח"כים. בהצעת החוק נקבע שהמרכז לגביית קנסות יהיה מוסמך לגבות קנסות ופיצויים לנפגעי עבירה שנפסקו ע"י בימ"ש צבאיים באיו"ש, כפי שהוא גובה פסקי דין של בימ"ש ישראליים.

יצוין כי סמכות הגבייה אינה רק ביחס לפסקי דין שעניינם בביצוע עבירות טרור, אלא ניתן יהיה לגבות גם קנסות שהוטלו בגין עבירות פליליות "רגילות" המבוצעות באזור, וכן פיצויים לטובת נפגעי עבירות שכאלה, ובכלל זה גם נפגעי עבירה פלסטיניים. יודגש כי המרכז יהיה מוסמך לעקל נכסים וכספים של המורשעים תושבי האזור שהורשעו בבתי משפט צבאיים, רק ככל שאלו נמצאים בשטח ישראל. 

בדברי ההסבר נכתב: "בשנים האחרונות נוהגים בתי המשפט לחייב נאשמים שהורשעו בביצוע פיגועים שגרמו למוות או לפציעה, בפיצויים לקורבנות או למשפחותיהם, לצד עונשי מאסר. מאחר שרבים הם תיקי הפיגועים הנידונים על ידי בתי המשפט הצבאיים ביהודה ושומרון, נוצרת פגיעה נרחבת בקורבנות עבירה שנפסקו לטובתם פיצויים באותם בתי משפט, בהעדר אפשרות מעשית לגבות את הפיצויים".

היו"ר ח"כ שמחה רוטמן הסביר: "הצ"ח לפיה רשות האכיפה והגבייה תוכל לעבוד לפי פס"דים של בי"ד צבאי היא צעד חשוב שיש לקדמו. האכיפה יכולה להתבצע בצו אלוף, ואם נראה שזה לא קורה נקדם את הדברים בחקיקה. לבצע אכיפה על מטלטלין ביחס לאנשים שנוסעים על הכביש ונעצרים במחסום זה דבר שלא דורש היערכות מבחינת הכוחות".

מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ ארז מלול, מיוזמי הצ"ח: "רואים שיש הבחנה בין נפגע שהעבריין שפגע בו הועמד לדין בבימ"ש באיו"ש לזכויות הנפגע באותן עבירות במקרה בו הפוגע העבריין או המחבל עומד לדין בבימ"ש ישראלי. רעיון הצ"ח הוא שבמקרים בהם נפסקו פיצויים כספיים שמטופלים במרכז לגביית קנסות יושווה הטיפול. אין פה עניין של התיישבות אלא רק לעזור לנפגעים שדנים את המקרה שלהם באיו"ש. אפשר להותיר לשיקול דעת אלוף הפיקוד מתי לגבות ומתי לא בהתאם למציאות הביטחונית. כלומר, שהחוק יקנה סמכות בשטחי C בכפוף לשיקול דעת".  

ח"כל אביחי בוארון, שיזם את הצ"ח בעת חברותו בכנסת: "המרכז מנוע מלגבות פיצויים ביהודה ושומרון והדבר יוצר מציאות של אין דין ואין דיין. גם קנסות תעבורה נשארים כאות מתה ותושבי האזור הערבים יודעים שאף אחד לא ימצה עמם את הדין. כבישי יהודה ושומרון הם אנרכיה מוחלטת. זהו מצב לא תקין של אקסטריטוריה, של חצר אחורית שמייצרת נורמות פסולות. הנפגעים אינם רק נפגעי פעולות איבה אלא כולנו כאזרחי ישראל. הח"כים אופיר כץ, אילת שקד וזאב אלקין הגישו את הצ"ח בעבר ואני מקווה שהדברים יגיעו לידי גמר ותיקון". 

עוד הוסיף: "יש חשש שאני חולק עליו שאנחנו פורצים את החזקה של חקיקה אקסטריטוריאלית, אך גם כיום יש לה חריגים כמו מס הכנסה ורואים איך מחילים את החוק. פה מדברים על הרחבת סמכות המרכז לגביית קנסות לא על המקרקעין אלא על המטלטלין- שאפשר יהיה לבוא ולגבות חובות מהמטלטלין בשטחי C שבהם יש סמכות למדינת ישראל לפעול מכוח הסכמי אוסלו. על המדינה לתקן את הלקונה. לגבי הטענה שאין יכולת טכנית לגבות את הקנסות- כשהריבון, המחוקק מורה לרשות המבצעת לבצע משהו לפי חוק, על הרשות המבצעת למצוא את המקורות הארגוניים והתקציביים לקיום ההוראה". 

ח"כ טלי גוטליב: "הרעיון בהצ"ח מצוין אבל לא מחוקקים חוק דקלרטיבי שנועד רק לשקף את ההיחרדות שלנו מכך שמחבלים לא משלמים פיצוי שנגזר עליהם. אם תתקבל הצ"ח, נצטרך לבזבז מקופת המדינה כוח אדם ומערך שלם של המרכז לגבית קנסות כדי לסכן מישהו ולהגיע לשטח C לבית המחבל לעקל מטלטלין או עציץ בגינה כשהסיכוי לגבות את הפרי הוא קלוש לחלוטין. לכן החוק לא נחקק עד כה, ולא כי אינו נכון ברעיון אלא כי הוא לא ישים בנסיבות הנוכחיות. אני בעד החלת ריבונות אבל זה לא הוויכוח או החלטת מדיניות".

עוד הבהירה: "אני מתנגדת לכך שהפיצוי בסך 10,000 שקל יילקח מקופת המדינה כי אין שוני בין קורבנות והצורך שלהם בפיצוי. אם אדם הורשע ברצח אישתו, משפחת הקורבן לא תקבל את הכסף ואין מקום להבחנה כזו. בשים לב שלנפגעי פעולות איבה יש פיצוי מהמדינה, אנחנו לא מפקירים את הקורבנות האלו ללא פיצוי, ואין הצדקה לחייב את המדינה בתשלומם. עם זאת, אני מציעה שהכספים הנדונים יקוזזו מקופת הכסף המועבר לרש"פ ככל שהדבר ניתן. זו הדרך למצוא פיתרון לקורבנות טרור שמגיע להם פיצוי מהמחבלים. אני דורשת לקבל את עמדת השב"כ וגורמי הביטחון האחרים להצעת החוק. מדובר בישיבה ראשונה בהצ"ח מורכבת ולא הוגשו דוחות רלבנטיים וחומרים נוספים כדי לגבש עמדה". 

עו"ד אבינועם סגל, ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים: "ההנחה היא שרוב המפגעים הם משטחי A ו-B, אך מה שהמרכז יכול לעשות היום הוא בתחומי גבולות ישראל הריבונית, גם לגבי תשלום המקדמה של 10,000 שקל שאמורה להתקזז בגבייה עתידית. לגבי מטלטלין- המרכז נכנס לאזורי המועצות ביהודה ושומרון לצורך תפיסת מטלטלין מישראלים, אך הדין הנוגע לישראלים שונה. הצ"ח הנוכחית לא מאפשרת למרכז לגביית קנסות לפעול בשטחי C.  אם הרצון הוא להפעיל סמכויות בשטחי יהודה ושומרון הדרך לעשות זאת היא תחיקה ביטחונית. אין במדינת ישראל או במשפט הבינ"ל תקדים להחלה פרסונאלית של חקיקה על פלסטינים המתגוררים בשטחים אלו (בשונה מהחלה טריטוריאלית). הדבר שכן קיים הוא האפשרות לתבוע אזרחית, וזה קיים כבר היום. ככל שהצ"ח מבקשת הישגים מינוריים יחסית, שהפיצויים שנפסקו בבימ"ש צבאי יוכלו להיתפס ע"י המרכז לגביית קנסות אם יש לעבריין או למחבל כספים או נכסים בישראל, זה בסדר. מעבר לזה, חקיקה ישראלית אקסטריטוריאלית שתחול בשטחי C היא חריג שבחריגים ואני לא מכיר חקיקה דומה לרעיון שהוצג כן בעל פה, שנחקקה בעבר".

סא"ל טל זיסקוביץ פרקליט איו"ש: אני אחראי על האכיפה הפלילית באיו"ש ונפגעי עבירה הם  לב ליבה של העשייה שלנו. אנחנו פועלים יד ביד איתם לעשות את הדבר הטוב עבורם במסגרת המשפטית. זה לא מדויק לומר שהפררוגטיבה להחליט היכן יועמד אדם לדין היא שלנו במלואה. במקרים בהם יש סמכות אכיפה בלעדית צבאית, למדינה אין אפשרות לעשות זאת בבתי המשפט שלה והסמכות היא בלעדית שלי. וכן ההיפך- אם מעשה בוצע מתחילתו ועד סופו במדינת ישראל הסמכות תהיה במלואה של ישראל. המקרים הבולטים לכך הם גניבת רכב. במקרים של סמכות כפולה – נקבע מבחן מירב הזיקות שלפיו אני מחליט יחד עם פרקליט המחוז הרלוונטי איפה נכון להעמיד לדין, בהתאם לנסיבות ולאיפה נמצא "מרכז הכובד" של העבירה". 

"סמכות הפיצויים- היום אנחנו משתמשים בשתי דרכים מוגבלות בתועלתן לגביית הכספים- הראשונה היא גביית הפיצויים עוד לפני שסוגרים עסקת טיעון- אומרים לאדם לשלם את הפיצויים שנכנסים לקופת האזור. רוב המקרים הם כאלו. רק לאחרונה בפיגוע דקירה נאשם שילם 60,000 שקל פיצויים. אם אדם רוצה להגיע לתוצאה מוסכמת בתיק הוא יעדיף לשלם את הפיצוי וכך מגיעים ל-100% גביה. במקרים בהם אין הסדרי טיעון- משתמשים במאסר חלף קנס. בשונה מפסיקת בג"ץ החלה בשטח ישראל, הפסיקה בבתי המשפט הצבאיים קבעה שבגלל מגבלות הגבייה מותר לגזור מאסר חלף קנס שאינו פופרופציונאלי לקנס. מכיוון שיש סדר קיזוז, כל סכום שהוא מפקיד לקופת הפיצויים מקזז את זמן המאסר וזה התמריץ לתשלום. אך התמריץ מוגבל ככל ששנות המאסר עולות. כמובן שבמאסרי עולם מאסר חלף קנס לא רלבנטי ולכן בתיקי רצח או סכומים מאוד גדולים הדרך הזו אינה אפקטיבית. אין אפשרות לתת נתונים בנושא כי הפרקטיקה הזו יחסית חדשה. הבחירה בין שתי הדרכים נעשית יד ביד עם נפגעי העבירה". 

עוד אמר כי "יש כמות לא גדולה של תיקי אונס ועבירות מין חמורות הנכללות כרגע בתוך ההצעה, כלומר שעבריינים פלסטינים שפגעו בפלסטינים בשטחי C יקבלו תשלום של 10,000 שקל מהמרכז לגביית קנסות לפי הנוסח המוצע. בהערכה גסה מדובר על 15 מקרים בשנה".

סא"ל אלירן בן אליעזר רע"ן אזרחי באיו"ש: "ככל שההצעה תחול על שטח ישראל הריבונית בלבד אנחנו לא מתנגדים. ככל שזה יחול ביהודה ושומרון אנחנו חושבים שיש פה מספר קשיים יישומיים ומשפטיים. לפי הסכם הביניים, הסמכות של הוצאה לפועל נתונה לגבי שטח C בלבד. פה נכנס ההיבט היישומי- שרוב הפלסטינים נמצאים בכלל בשטחי AB  וכמה עשרות אלפים בשטחי C. קשה לאמוד את המספרים במדויק. הרבה מאפקטיביות חוק המרכז לגביית קנסות היא באכיפה לגבי מוסדות פיננסיים, בנקים, דבר שהוא פחות רלבנטי לאוכלוסיה הפלסטינית. יש גם קושי עם העמדת כוחות אבטחה לעיקול מטלטלין וגביית חובות פרטיים. יש לכך משמעות ביטחונית גדולה. ככל שיוחלט בניגוד לדעתנו לקדם את נושא הגבייה בשטחי C, הכלי הרלבנטי הוא צו אלוף, ולא חקיקה של הכנסת".

עו"ד ענת הר אבן, יועמ"שית רשות האכיפה והגבייה: "בחוק המרכז יש הקדמת פיצוי לנפגעי עבירות המתה מין וקטינים ולכן נפגעי טרור מקבלים את הפיצויים הללו אם המשפט נערך בישראל. ככל שהצ"ח תתקדם נשלם פיצויים גם לתושבים פלסטינים שמישהו שפגע בהם נשפט בבימ"ש צבאי. היכולת שלנו לגבות את הכספים בנוגע למחבלים לא קיימת, גם ביחס למחבלים שנשפטו בישראל. המיסוד של עיקול כספי קנטינה מאוד מורכב כי הכסף לא צבוע שמית על המחבל וכן מדובר בכספים מזעריים. בנוסף, למחבלים בד"כ אין נכסים ואני לא יודעת לכמת את נכסיהם. בישראל יש חוק אכיפת פסקי חוץ אך היכולת לבצעו מזערית. בהקשר של תפיסת רכב נשאלנו לא פעם אם אנחנו יכולים לפעול נגד הרכוש שלהם והצבא השיב כל פעם שלא ילווה אותנו בשטחי ABC ואני כמרכז לגביית קנסות לא יכולה לשלוח צוות שלי ללא ליווי ביטחוני.לגבי תפיסת מטלטלין- גם בשטחי ישראל אנחנו במגמה של צמצום עיקולי מטלטלין".

עוד ב-

חוק לפיצוי נפגעי אסונות בדרך: מה הבשורה שתגיע לנפגעים?

לכתבה המלאה

עידו חי מאגף התקציבים באוצר: "להצ"ח יש השלכות משאביות וככל שהיא תתרחב נציג אותן באופן מפורט בוועדה. כרגע יש לה עלויות תקציביות אך בנוסח הנוכחי זו אינה הצ"ח תקציבית". הצעת החוק אושרה בתמיכת היו"ר ח"כ שמחה רוטמו וח"כ ארז מלול.. ח"כ טלי גוטליב נכחה באולם אך הבהירה כי לא תשתתף בהצבעה.