מערכת הביטחון מבקשת תקציב של 144 מיליארד שקל לשנת 2026, עלייה של יותר ממיליארד שקל לעומת 2025. כ‑100 מיליארד שקל מהתקציב מהווים התחייבויות שכבר אושרו מול האוצר, בעוד 37 מיליארד שקל נוספים מיועדים לגיוס כ‑60 אלף חיילי מילואים, הנדרשים בעקבות אי הארכת שירות החובה ומחסור שנתי בכוח אדם ללחימה.

הדרישה לתוספת כוללת גם 7 מיליארד שקל להתמודדות עם האיום האיראני, הכולל הרחבת ייצור וטילים בליסטיים, רכש מחו"ל ותרגילים צבאיים. בנוסף נדרשות השקעות לשיפור כשירות המערכים הלוחמים שנפגעו במלחמות האחרונות.

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, הזהיר כי האוצר מעכב חתימה על עשרות עסקאות חימוש קריטיות, כולל חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות ומיגון יישובים בגבולות לבנון ועזה. לדבריו, "לאחר שנתיים של מלחמה רב‑זירתית, משרד האוצר מסיט את הקשב לנושאים שוליים לעומת האיומים החמורים".

ממשרד האוצר נמסר כי הוא "תמך ותומך באופן מלא במאמצי מערכת הביטחון בשנתיים האחרונות, וימשיך לפעול כדי להבטיח מענה מלא לאתגרי הביטחון.

"לאחרונה נרשמה חריגה משמעותית ממסגרת התקציב המאושרת לשנת 2025, ובשל כך הורה החשב הכללי במשרד האוצר המופקד על שמירה על ניהול תקין של כספי הציבור, על עצירת התקשרויות חדשות שאינן מגובות במקורות תקציביים מאושרים, עד להשלמת בחינה מקצועית ולקביעת סדרי עדיפויות תקציביים, תוך התאמת רמת הפעילות הכספית של משרד הביטחון לתקציבו.

עוד ב-

ישראל תפיל את המשטר האיראני? זה הדד ליין לכך

לכתבה המלאה

משרד האוצר קורא למשרד הביטחון לפעול בהקדם להסדרה מוסכמת של מנגנון התקשרויות ובקרה תקציבית, כפי שסוכם שיהיה, כדי להבטיח ניהול אחראי של תקציב הביטחון לטובת המשך עמידתה של מערכת הביטחון באתגריה".