הלילה זה קורה: בהתאם לחוק קביעת הזמן, שקובע כי שעון הקיץ מתחיל בכל שנה ביום השישי האחרון של חודש מרץ, מדינת ישראל נפרדת משעון החורף ועוברת רשמית לשעון קיץ תשפ"ו-2026.

מתי מזיזים את השעון? הלילה, בין יום חמישי (ח' בניסן, 26.3.2026) ליום שישי (ט' בניסן, 27.3.2026), בשעה 02:00 בדיוק, נזיז את המחוגים (או שהסמארטפונים יעשו זאת עבורנו) שעה אחת קדימה – לשעה 03:00. המשמעות המיידית היא שאמנם נפסיד שעת שינה אחת הלילה, אך נרוויח שעת אור נוספת בסוף כל יום למשך החודשים הקרובים.

עד מתי יימשך שעון הקיץ? אם תהיתם כמה זמן נהנה מהימים הארוכים, שעון הקיץ צפוי להישאר איתנו קצת יותר משבעה חודשים, ויסתיים בלילה שבין מוצאי שבת ליום ראשון, י"ד בחשון תשפ"ז, ה-25.10.2026.

"מרחב נשימה בימים מורכבים" ישראל אוזן, מנכ"ל משרד הפנים, התייחס למעבר השעון ושיגר מסר אופטימי לאזרחי ישראל: "המעבר לשעון הקיץ מסמן בכל שנה תחילתה של תקופה חדשה. דווקא בימים מורכבים אלה, השעה הנוספת של האור בסוף היום מעניקה מעט מרחב נשימה – זמן נוסף למשפחה, לפעילות מחוץ לבית ולחיי היום־יום. מעבר לשעון הקיץ מזכיר לנו גם את היכולת להתחדש ולהביט קדימה בתקווה לימים שקטים".

הזווית הכלכלית:

עבור המשק הישראלי מדובר בשינוי בעל השפעה רחבה על הצריכה, הניצול האנרגטי והרגלי הפנאי, כאשר השפעה זו תלווה אותנו עד סוף חודש אוקטובר.

לישראל יש מאפיין ייחודי כמשק שמבוסס במידה רבה על ייצוא, שירותים עסקיים והייטק, ולכן לשעון הקיץ יש משמעות בינלאומית קריטית המגדילה את היעילות התפעולית מול אירופה וארצות הברית.

היתרון המרכזי עבור חברות הטכנולוגיה, הסייבר והפינטק טמון בהרחבת חלון החפיפה מול שווקי היעד מעבר לים. מאחר שמרכזי הכוח הכלכליים פועלים כמה שעות מאחורי ישראל, שעת האור הנוספת מאפשרת יותר זמן משותף לישיבות הנהלה, סגירת עסקאות ותמיכה טכנית בזמן אמת.

סנכרון זה מצמצם עיכובים תפעוליים ומשפר את קצב העבודה מול לקוחות ומשקיעים גלובליים, מה שהופך את שעון הקיץ לכלי שמחזק את היכולת של ישראל לפעול בצורה רציפה מול המערב. לצד זאת, המעבר משפיע באופן ישיר על הצריכה הפרטית, כאשר הערבים המוארים מעודדים את הציבור לצאת מהבית ומעלים את הפדיונות בחנויות, במסעדות ובענפי הבילוי.

ההיבט האנרגטי מהווה אף הוא נדבך משמעותי במעבר העונתי. השימוש המופחת בתאורה מלאכותית בשעות הערב מפחית את עומסי השיא בצריכת החשמל הלאומית, למרות שחלק מהחיסכון מתקזז עם שימוש מוגבר במזגנים בשעות הבוקר.

גם שוק העבודה מושפע לטובה, במיוחד בענפים כמו בנייה וחקלאות, שם הארכת שעות האור מאפשרת תפוקה גבוהה יותר מבלי להגדיל את מכסת שעות העבודה בפועל. עבור העובד הישראלי, התוצאה היא שיפור באיכות החיים בזכות זמן פנוי מואר לאחר שעות המשרד, מה שתורם לשביעות רצון כללית גבוהה יותר.

עוד ב-

פיצוי ב-100% מהשכר ויום חופש נוסף: בשורה למיליוני עובדים בישראל

לכתבה המלאה

על פי הערכות, המעבר לשעון חורף (שמתרחש בסוף העונה) עולה למשק הישראלי כ-353 מיליון שקל בשנה, מה שמדגיש את חשיבותו של שעון הקיץ הנוכחי כמייצר ערך. מתוך סכום זה, כ-113 מיליון שקל קשורים בחיסכון פוטנציאלי באנרגיה, בעוד כ-240 מיליון שקל נובעים מהפסד פוטנציאלי של מכירות בענפי הפנאי והקמעונאות בתקופות החשוכות יותר.