הלחן המוביל ל"אדון עולם" קטף את המקום השני
הניגון המוכר ביותר של הפיוט "אדון עולם", שמושר כיום כמעט בכל בית כנסת, קהילה יהודית או טקס רשמי ברחבי העולם, הוא פרי עטו של חיטמן. הוא הלחין את היצירה בשנת 1976 עבור פסטיבל הזמר החסידי השמיני, ואף ביצע אותה על הבמה יחד עם הזמר והדיפלומט עודד בן-חור. השיר קטף את המקום השני בתחרות, והפך עם השנים לאחד הלחנים המושמעים, המצליחים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה היהודית המודרנית.

"נולדתי לשלום" נכתב בשנת 1979 בעקבות שני אירועים מקבילים
בשנת 1979 כתב והלחין חיטמן את אחד מהמנוני התקווה הגדולים ביותר בישראל, "נולדתי לשלום". בניגוד לטעות הנפוצה המשייכת את השיר לשנת 1977, היצירה נולדה ובוצעה בשנת 1979 מתוך שילוב ייחודי בין חייו האישיים להיסטוריה הלאומית: הוא נכתב לכבוד חתימת הסכם השלום ההיסטורי בין ישראל למצרים, ובמקביל נכתב לרגל הולדת בנו הבכור, עידו, שנולד באותה השנה.

שילוב הגנים המוזיקליים ברמת גן
היכולת הפנומנלית של חיטמן לחבר בין קודש לחול ובין סגנונות מוזיקליים שונים נבעה ישירות מהבית שבו גדל ברמת גן (אליה עבר עם משפחתו בגיל 6 מגבעת שמואל). אביו, אברהם חיטמן, היה חזן מוערך שלמד אצל החזן הנודע משה קוסביצקי, ובבית נשמעה מוזיקה דתית וליטורגית עמוקה. מנגד, האב רכש עבור עוזי הצעיר גם תקליטי פופ ורוק של להקות מובילות כמו הביטלס והאבנים המתגלגלות. השילוב הזה הוליד את החתימה המוזיקלית הייחודית של עוזי.

המוח שמאחורי להיטי הענק של המוזיקה הים-תיכונית
מעבר לתוכניות הילדים המיתולוגיות שבהן כיכב, חיטמן היה אחד הכותבים והמלחינים הפוריים ביותר בז'אנר המזרחי, וחתום על נכסי צאן ברזל שעיצבו את המוזיקה הישראלית. בין היתר, הוא כתב את מילות הלהיטים האלמותיים "כמו שיכור" ו"מרלן" עבור זוהר ארגוב, ואת המילים העבריות ללהיט הענק "תודה" שביצע חיים משה (על פי לחן יווני).

ההצלחה הבינלאומית הגדולה על במת האירוויזיון
חיטמן רשם הישג בינלאומי יוצא דופן בתחרות המוזיקה הגדולה בעולם. בשנת 1991 הוא כתב והלחין את השיר "כאן" עבור צמד הדצים (אורנה ומשה דץ). השיר, שהפך מיד להמנון פטריוטי ישראלי המבטא את תחושת הבית, ייצג בכבוד את המדינה באירוויזיון שנערך ברומא, איטליה, והעפיל אל המקום השלישי והמכובד מאוד בטבלת הניקוד הסופית.