מהפך בשכרם של בני ובנות הדור השני בארץ מציג שינוי היסטורי ביחסי הכוחות העדתיים. על פי דו"ח "תמונת מצב חברתית 2026" של מרכז אדוה, שכרם הממוצע של מזרחים ומזרחיות עקף את שכרם של בני ובנות הדור השני האשכנזים. עם זאת, לצד הממצא המפתיע, עולות בנוסף כמה תמונות מצב מדאיגות על שוק העבודה הישראלי.

חוקרות מרכז אדוה ומחברות תמונת המצב חושפות נתונים שמעידים כי ישנה חלוקה ברורה של העובדים בישראל על בסיס מוצא, מגדר ולאום, המשפיעה על גובה השכר ואיכות המשרה.

שוק התעסוקה הישראלי מציג ריבוד קבוע ומתמשך לאורך שנים, במסגרתו ערבים וישראלים יוצאי אתיופיה ניצבים באופן עקבי בתחתית סולם השכר. בכל הקבוצות שנבחנו נשמר פער מגדרי מובהק לטובת הגברים, כאשר בראש סולם השכר ניצבים גברים אשכנזים דור ראשון שעלו עד 1989 עם שכר ממוצע של 23,865 שקל, ואחריהם גברים מזרחים דור שני עם 22,384 שקל, גברים אשכנזים דור שני עם 20,803 שקל, גברים מזרחים דור ראשון שעלו עד 1989 עם 18,464 שקל, וגברים יוצאי ברית המועצות לשעבר שעלו לאחר 1990 עם 14,443 שקל.

עם זאת, הנתונים מגלים שינוי חיובי לראשונה בדור השני, שבו השכר הממוצע של מזרחים עקף את זה של מקביליהם האשכנזים. מגמה זו בולטת במיוחד בקרב נשים, כאשר השכר הגבוה ביותר נרשם בקרב נשים מזרחיות דור שני המשתכרות בממוצע 12,978 שקל, ולאחריהן נשים אשכנזיות דור ראשון שעלו עד 1989 המשתכרות בממוצע 12,444 שקל.

עוד ב-

השכר בישראל נחשף: מי מרוויח 50,000 שקל משעתיים עבודה ביום?

לכתבה המלאה

למרות התמורות העדתיות הללו, נתון אחד מסרב להשתנות: הפער המגדרי העמוק שניכר בכל קבוצות האוכלוסייה, ומותיר נשים, בעקביות, מרוכזות בעשירוני השכר הנמוכים. הדו"ח מציע זווית חשובה לתקופה הנוכחית ומדגיש כי אי-השוויון "אינו נתון רקע, הוא אחד הגורמים המעצבים את עומק הפגיעה ואת יכולת ההתאוששות ממנה".