בארץ
הסוף לכסף המזומן בישראל: החוק שמשנה את כללי המשחק
חוק המזומן ממשיך להצר את צעדי הצרכנים בישראל עם הגבלות קשות וקנסות של עשרות אחוזים על עסקאות, בעוד העסקים עצמם מתחילים לסרב לקבל שטרות מסיבות מפתיעות
שלטים בכניסה לבתי עסק המודיעים ללקוחות "אצלנו משלמים רק באשראי או באפליקציה" הפכו בשנים האחרונות למחזה נפוץ יותר ויותר. עבור רבים מדובר בסימן לכך שהכסף המזומן הולך ונעלם מחיי היומיום, אולם מאחורי השינוי עומדת גם מערכת חוקים שהגבילה בהדרגה את האפשרות לבצע עסקאות במזומן.
לפי סקירה שפורסמה ב-TALK finance, חוק לצמצום השימוש במזומן, שנכנס לתוקף בשנת 2019, עבר לאורך השנים שורה של שינויים שהפחיתו את הסכומים שניתן לשלם במזומן.
בשלב הראשון הוגבלה עסקה במזומן מול עוסק ל-11 אלף שקל, בעוד שבעסקאות בין אנשים פרטיים עמדה התקרה על 50 אלף שקל. בשנת 2022 חלה ירידה משמעותית בתקרות, והסכום המרבי בעסקה מול עוסק נקבע על 6,000 שקל. בעסקאות בין אנשים פרטיים נקבעה תקרה של 15 אלף שקל, למעט רכישת רכב מאדם פרטי, שבה נותרה תקרה של 50 אלף שקל.
חשוב להבין שההגבלה אינה מתייחסת רק לסכום שמשולם בפועל במזומן, אלא למחיר העסקה כולה. כאשר מחיר העסקה גבוה מהתקרה, ניתן לשלם במזומן רק חלק מוגבל ממנה, בהתאם לכללים שקובע החוק. גם ניסיון לעקוף את המגבלות באמצעות פיצול מלאכותי של עסקה עלול להיחשב להפרה חמורה.
החוק כולל גם מנגנוני ענישה. שיעור הקנס לעוסק עשוי להגיע ל-15% עד 30% מסכום ההפרה, בהתאם לנסיבות ולהיקפה. בנוסף, פיצול עסקה באופן מלאכותי במטרה להתחמק מהוראות החוק עלול להיחשב עבירה פלילית.
שינוי נוסף נכנס לתמונה במסגרת החקיקה שנועדה להתמודד עם תופעת ההון השחור. הכנסת קידמה ב-2026 הגבלות הנוגעות להחלפת שטר במזומן, לרבות ניכיון, פריטה או המרה של שטרות. במסמכי הכנסת הובהר כי מטרת המהלך היא לצמצם אפשרות להשתמש במנגנונים פיננסיים אלה כדי לעקוף את מגבלות החוק.
אלא שכאן מגיעה נקודה שמבלבלת לא מעט צרכנים. החוק אינו קובע כי אסור לעסק לקבל מזומן מתחת לתקרות שנקבעו. עסקים שבוחרים להציב שלט המודיע כי הם מקבלים תשלומים באשראי או באמצעים דיגיטליים בלבד עושים זאת מטעמים עסקיים ותפעוליים, כגון נוחות, עלויות טיפול בכסף וביטחון, ולא בגלל החוק לצמצום השימוש המזומן.
המגמה עוררה גם ביקורת ציבורית. חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין התייחס לנושא בחשבון ה-X שלו וטען כי צמצום השימוש במזומן אינו מסתכם במאבק בהון השחור, אלא משפיע גם על הפרטיות הכלכלית של האזרחים. לדבריו, ככל שיותר תשלומים מתבצעים באמצעים דיגיטליים, כך גדל היקף המידע הפיננסי שנשמר במערכות של גופים שונים.
פייגלין כתב כי "המדינה פשוט חונקת את הכסף המזומן לאט ובשקט", וטען כי עסקים מעדיפים לעבור לתשלומים דיגיטליים כדי להימנע מהתמודדות עם מגבלות וקנסות. הוא אף הזהיר מפני מצב שבו הציבור יהיה תלוי לחלוטין במערכות פיננסיות דיגיטליות.
מנגד, מטרת החקיקה המוצהרת היא המאבק בהון השחור, בהעלמות מס ובהלבנת הון. המדינה מבקשת לצמצם את האפשרות לבצע עסקאות שאינן מתועדות ולחזק את יכולת האכיפה והפיקוח על הפעילות הכלכלית.
כך או כך, הנתונים מצביעים על שינוי משמעותי בהרגלי התשלום בישראל. לצד התרחבות השימוש בכרטיסי אשראי ובאפליקציות, גם החקיקה ממשיכה לצמצם את האפשרויות לשימוש במזומן בעסקאות בהיקפים גדולים.
עוד ב-
אמנם מוקדם לקבוע באופן חד משמעי, אבל ברור כי מעמדו של הכסף המזומן משתנה, הן בעקבות התפתחות אמצעי התשלום הדיגיטליים והן בעקבות החקיקה שמצמצמת את השימוש בו בעסקאות מסוימות.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
