בארץ

הקרב על הכסף שלכם: מי אשם במכת ההונאות הפיננסיות?

איגוד הבנקים ומשרד התקשורת מתבצרים בעמדותיהם ומטילים אחריות הדדית על הפקרת הציבור למתקפות סייבר ופישינג, רגע לפני עתירה דחופה לבג"ץ שתכריע את הגבולות

מערכת ice | 9/9/2026 21:52 עקבו אחרינו בגוגל

אלעד מקדסי (צילום אביגיל פיפרנו-באר, shutterstock)

עימות חריף וחסר תקדים התפרץ בין איגוד הבנקים לבין משרד התקשורת סביב הטיפול במכת ההונאות הפיננסיות, הפישינג והשתלטות על קווי טלפון. באיגוד הבנקים שיגרו מכתב התראה רשמי לפני נקיטת הליכים משפטיים והגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, לאחר שלטענתם המשרד התנער מפניות חוזרות ונשנות ולא הפעיל את סמכויותיו לאטימת פרצות אבטחה ברשתות הסלולר.

על פי נתונים שנחשפו בדהמרקר, תופעת ההונאות הפיננסיות מסבה נזק מוערך של מאות מיליוני שקלים בשנה לציבור בישראל. על פי נתוני מערך הסייבר הלאומי לשנת 2025, נרשמה עלייה של 35% במתקפות הפישינג על הציבור. בבנקים טוענים כי הפרצות במערכות של חברות התקשורת מהוות את שער הכניסה המרכזי של התוקפים, וקוראים להחמיר את דרישות אימות הזהות בעת ניוד מספרים ולהקים מנגנוני שיתוף מידע.

מנכ"ל איגוד הבנקים איתן מדמון תקף את התנהלות הרגולטור ואמר: "עושה רושם שעד כה ראה משרד התקשורת את עצמו בראש ובראשונה כשומר על האינטרס של חברות התקשורת ופחות כשומר על האינטרס הציבורי". מנגד, במשרד התקשורת דחו את ההאשמות והשיבו: "בראש ובראשונה האחריות לזיהוי לקוחותיהם של המוסדות הפיננסיים, לווידוא זהותם ולאישור פעולות בכספיהם מוטלת על המוסדות הפיננסיים".

הטלת האחריות ההדדית בין המערכת הפיננסית לבין רגולטור התקשורת מותירה את הציבור חשוף לאיומים דיגיטליים המשתכללים בעזרת כלי בינה מלאכותית. ככל ששני הצדדים יתבצרו בעמדותיהם ולא יגבשו מנגנון עבודה משותף, המאבק המשפטי בבית המשפט הגבוה לצדק יוכרע בערכאות ויקבע את גבולות האחריות של חברות התקשורת והבנקים.