פרשה ביטחונית מסתורית נחשפה היום (שני), ובמרכזה עורכת דין ישראלית שנעצרה בחשד לקיום קשר עם סוכן חוץ. אלא שבשלב זה, רב הנסתר על הגלוי: מי הסוכן שעמו עמדה לכאורה בקשר, מה היה טיב הקשר ומה בדיוק התרחש? כל הפרטים הללו נותרו חסויים. בית המשפט נענה לבקשת גורמי הביטחון והתיר לפרסם מידע מצומצם בלבד על הפרשה.

על פי הודעת הפרקליטות, "עורכת הדין נעצרה לחקירה לפני כשבועיים וחצי בידי שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל בחשד לביצוע עבירות ביטחון". עוד נמסר כי "ממצאי החקירה מלמדים, כי עורכת הדין עמדה בקשר עם סוכן חוץ בניגוד להוראות הדין, וכן כי שיבשה הליכי חקירה". היום הוגש נגדה כתב אישום לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, לצד בקשה למעצרה עד תום ההליכים.

אבל מה בעצם נחשב למגע עם סוכן חוץ? בניגוד למה שאפשר לחשוב, לא מדובר בהכרח בריגול או בהעברת מידע סודי כמו שרואים בסרטים אמריקאיים. על פי סעיף 114 לחוק העונשין, גם יצירת קשר ביודעין עם סוכן חוץ, ללא הסבר סביר, עשויה להיחשב לעבירה. סוכן חוץ יכול להיות גורם הפועל מטעם מדינה זרה, אך גם אדם הקשור לארגון טרור. החוק אינו מחייב להוכיח שמידע מסווג אכן הועבר במסגרת הקשר.

זו אינה הפעם הראשונה שעורכי דין בישראל מואשמים בעבירות מסוג זה. בשנת 2016 נגזרו עונשי מאסר על עורכי הדין שירין ומדחת עיסאווי, שהורשעו בהעברת מסרים בין אסירים ביטחוניים לאנשי חמאס. במקרה נוסף, עורך הדין מחמד עאבד הורשע בהעברת מסרים בין אסירי חמאס לגורמים מחוץ לכלא, ובשנת 2018 הפחית בית המשפט העליון את עונשו לחמש וחצי שנות מאסר.

עוד ב-

עם 19 מזוודות ומיליון אירו: זוג ישראלים נעצר בחשד לריגול

לכתבה המלאה

ומה העונש האפשרי בפרשה הנוכחית? עבירת מגע עם סוכן חוץ נושאת עונש מרבי של 15 שנות מאסר, ואילו שיבוש מהלכי משפט נושא עונש מרבי של שלוש שנות מאסר. עם זאת, אין פירוש הדבר שזה העונש שיוטל על עורכת הדין אם תורשע. העונש בפועל תלוי בחומרת המעשים ובנסיבות המקרה, שברובן עדיין אסורות לפרסום. בשלב זה מדובר בכתב אישום בלבד, ועומדת לנאשמת חזקת החפות.