גילוי ארכיאולוגי מרשים נחשף בשדה סמוך לעיר וסלינג (Wesseling), דרומית לקלן שבמערב גרמניה, לאחר שארכיאולוג חובב בשם אוליבר רידל איתר במקום מספר מטבעות כסף רומיים באמצעות גלאי מתכות. כאשר המכשיר המשיך לצפצף, הבין רידל כי ייתכן שמדובר בממצא רחב יותר והזעיק את רשויות העתיקות.

לפי דיווח של הגרדיאן, בחפירה שנערכה במקום על ידי צוות מומחים התגלה מטמון הכולל לא פחות מ-934 מטבעות כסף רומיים מסוג דנאריוס, במשקל כולל של כ-3.1 קילוגרם. מדובר במטמון המטבעות הגדול ביותר שנמצא אי פעם בגרמניה מתקופת הקיסר הרומי אדריאנוס. המטבעות מוצגים כיום במוזיאון המדינתי LVR בבון.

לפי הערכת רשות העתיקות באזור הריין, המטמון הוטמן בכוונה במהלך הרבע השני של המאה ה-2 לספירה. בתקופה שבה לא היו בנקים, הטמנת רכוש הייתה דרך מקובלת לשמור עליו. החוקרים מעריכים כי בעל המטמון מת לפני שהספיק לשוב למקום או לחלוק עם אחרים את הידיעה על מיקומו.

היקף ההון מתברר גם בהשוואה להכנסות של חייל רומי באותה תקופה. חייל פשוט בלגיון השתכר כ-300 דנארי בשנה, אך כמחצית מהסכום קוזזה מראש עבור ציוד ומזון. כך נותרו לו כ-150 דנארי כהכנסה פנויה בשנה. משמעות הדבר היא שהמטמון שנמצא היה שווה ערך לכשש שנות חיסכון מלאות מהכנסתו הפנויה של חייל, סכום משמעותי ביותר במונחי התקופה.

גם כיום ניתן לבחון את הממצא מכמה זוויות כלכליות. מבחינת ערך המתכת בלבד, כמות הכסף הטהור שבמטמון, במשקל של כ-3.1 קילוגרם, שווה כיום לקצת יותר מ-6,000 אירו. בשוק האספנות, לעומת זאת, דנאריוס רומי שמור היטב עשוי להימכר בעשרות ועד מאות אירו למטבע, בהתאם למצבו, לדמות הקיסר המופיעה עליו ולנדירותו. בהתאם לכך, שווי השוק של אוסף בהיקף כזה עשוי להגיע לעשרות אלפי אירו ואף למאות אלפי אירו.

עם זאת, לממצא יש גם משמעות מדעית והיסטורית שאינה נמדדת רק בכסף. לפי החוק במדינת נורדריין-וסטפאליה, המטמון אינו עומד למכירה והפך לבעלות המדינה, בעוד המוצא זכאי לפרס כספי מרשויות המדינה. החוקרים והארכיאולוגים מדגישים כי הערך המדעי וההיסטורי של הגילוי הוא בלתי יסולא בפז.

מטבעות כסף רומיים (קרדיט: shutterstock)

עוד ב-

בכיר גוגל לשעבר מזהיר: הסכנה החדשה של ה-AI לילדים שלכם

לכתבה המלאה

האזור שבו התגלה המטמון היה חלק מהמרחב הרומי במשך מאות שנים. אזור קלן היה תחת שליטה רומית משנת 39 לפנה"ס ועד שנת 459 לספירה. הרומאים ביססו את נוכחותם באזור תחת הגנרל מרקוס ויפסניוס אגריפה, במטרה לאבטח את גבול האימפריה לאורך נהר הריין. המוצב הצבאי שהוקם במקום התפתח בהמשך לעיר "קולוניה אגריפינה", קלן של ימינו.