המשנה לשעבר ליועמ"ש לממשלה, עו"ד אבי ליכט, ניסח מסמך לבקשת האלוף במיל' מתן וילנאי מטעמו של פורום "מפקדים למען ביטחון ישראל", שמאגד מעל 400 בכירים בדימוס בצה"ל, בשב"כ, במוסד ובמשטרה ובו התייחס למי חובת הציות במקרה של התנגשות.

"אם המשטרה תעמוד בפני סיטואציה שבה יורה לה השר לנקוט בפעולה מסוימת, אשר בית המשפט העליון והיועצת המשפטית לממשלה קבעו כי אינה חוקית, מחויבים המפכ"ל והמשטרה כולה, לציית להוראות היועמ"שית לממשלה ולבית המשפט העליון", קבע ליכט ומנה ארבע סנקציות בגין אי הציות על נבחרי ועובדי ציבור:

פקודת בזיון בית המשפט. אי ציות מתמשך להוראת בו בית המשפט נותן צו קונקרטי לביצוע/מניעת פעולה יכול להביא למימוש סנקציה זו.

הפרת חובה חקוקה במישור הנזיקי. המפר יכול להיות חשוף לתביעה אזרחית ולמתן פיצויים.

המישור הפלילי. עובד ציבורי יכול לעמוד לדין פלילי במצבים בהם הוא עושה שימוש לרעה בסמכותו בו הפר הוראה חוקית שניתנה כשורה מאת שופט.

דיני עבודה. אי ציות עלול להוביל לסיום העסקתו של איש הציבור.

"היועמ"ש לממשלה הוא הפרשן המוסמך של החוק עבור כל זרועותיה של הרשות המבצעת. חוות דעתו משקפת מבחינת הממשלה ורשויותיה את הדין הקיים, ועל הרשויות לקיים את חוות הדעת של היועמ"ש לממשלה, כל עוד לא נפסק אחרת על ידי בית משפט מוסמך", כתב ליכט והסביר. "אם בפני נציג של הרשות המבצעת עומדת דילמה לגבי חוקיות הוראה מסוימת שקיבל, עליו לפעול בהתאם לעמדת היועמ"ש הפנימי ובמקרה הצורך בהתאם להנחיית היועמ"ש לממשלה".

עוד ב-

היועצת המשפטית לממשלה: ניתן לחייב את בכירי בנק הפועלים להשיב בונוסים

לכתבה המלאה

גם על התערבותו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בזמן המחאות נגד הרפורמה המשפטית כתב: "התגלעה מחלוקת סביב סמכותו של השר לקבוע 'עקרונות כלליים' למשטרה מכוח תיקון שיזם לפקודות המשטרה. השר סבר כי סמכות זו מקנה בידיו את היכולת לקבוע הוראות באשר לדרך בה אוכפת המשטרה את הסדר הציבורי בהפגנות. היועצת המשפטית לממשלה קבעה כי במישור העקרוני החוק איננו מקנה לשר סמכות לפעול כפי שפעל, הואיל וסמכות זו מוקנית לדרג המקצועי בלבד".