אילנה דיין, מגישת תוכנית התחקירים "עובדה" בערוץ 12, החליטה לסיים את המשדר במסר חד וחזק להנהגה הישראלית באמצעות מונולוג שעסק בערך חיי אדם וקורבנות מבצע "שאגת הארי". 

במונולוג שהובילה בשידור חי, מגישת הטלוויזיה העבירה ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה ובכירים ברשויות המקומיות ובפיקוד העורף, שלדבריה אחראים על אירועים מצערים בהם אזרחים נהרגים מפגיעת ירי טילים בבתיהם או במבנים ציבורים אחרים. 

"את שתי הדקות האחרונות של המשדר שלנו, אני רוצה להקדיש לחיי אדם. בזמן שהמסכים שלנו נשטפים במטסים וחיסולים, בעוד ראש הממשלה מספר איך הוא שוב מסיר איום קיומי שכבר הצהיר שהוסר ושוב משנה את פני המזרח התיכון, בדירה אחת בלב רמת גן ישב שלשום זוג ישראלים. 

כשהאזעקה פילחה את האוויר, הוא ניסה כנראה להגיע אל ההליכון, היא אולי חיכתה לו והם לא הפסיקו להגיע אל הממ"ד. הטיל פגע ושניהם נהרגו, ראש העיר ונציג פיקוד העורף נזפו במתים איך זה לא מילאו אחרי ההנחיות. להנחיות צריך להישמע אבל את האחריות צריך להשאיר במקומה אצל הקברניטים. אלה בעירייה שאמורים לדאוג לחלש, לנכה, לקשישה שנשארת בבית כי אין לה סיכוי לרדת למקלט", אמרה דיין.

 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎V1‎‏ (@‏‎v1.israel‎‏)‎‏

מגישת ערוץ 12 המשיכה בדבריה ותקפה את התנהלות הממשלה והעומד בראשה: "אלה בממשלה שאישרו תוכניות תקיפה אבל שכחו לבדוק תוכניות מיגון למי שאין להם סיכוי להגיע בזמן למקלט או שאין להם מקלט בכלל. את האחריות צריך להשאיר אצל אלה שמוציאים אותנו למלחמה בתוך מלחמה בתוך מלחמה. מצלמים סרטונים מלאי רהב ומודיעים שקמה כאן מעצמה שמרביצה חזק ומנצחת תמיד. 

ירון ואילנה מרמת גן כבר לא יזכו לנצח וגם אנחנו לא. אם בדרך לרסק את ציר הרשע, נשכח לשם מה התכנסו. אם נהפוך  לאנשים אדישים לחלשים ולחיי אדם. לחייה של מרי אן מהפיליפינים, שנהרגה כשסירבה לעזוב את רחל שלא יכלה לרדת למקלט".

בהמשך דבריה, אילנה דיין התייחסה בין היתר לטרגדיה של משפחה ערבית מכפר טמון.  "אם נהפוך שווי נפש לחייהם של הילדים יעקב ושרה ואביגיל מבית שמש ושל עמית מפתח תקווה. חיי אדם, כל אדם. גם חייהם של עלי וועאד מהכפר טמון ושל ילדיהם הקטנים, מוחמד ועותמאן. 

עוד ב-

אלמוג בוקר תחת מתקפה: "אפילו עמית סגל יותר מנומק ממנו"

לכתבה המלאה

הם לא מתו מטיל איראני אלא מאש ישראלית. הם היו בדרך הביתה בתחילת השבוע אחרי קניות לחג וכוח מסתערבים ריסס את רכבם והרג את ארבעתם. אפשר לשמוע את הלוחמים שאומרים שהרגישו מאוימים, אבל אז צריך לראות את המבט בעיניו של הילד שראה את הוריו ואת אחיו נורים לנגד עיניו. להשאיר איתו רגע ולא לנרמל את המוות סביבנו ולהתעקש לקדש את החיים. אין ניצחון יותר מוחלט מזה".