לא תומכת בשום דרך או פעולה שלא מכבדות את האדם שעומד מולי-בין אם הוא בהתפתחות תקינה או על הספקטרום. ניתוח התנהגות,כמו כל תחום אחר, התפתח ומתפתח ונמצא היום במקום אחר.תלוי כמובן בהשכלתם ונסיונם של העוסקים בו. בכלל, כל איש פארא רפואי אמור לעבוד באינטגרציה עם בעלי מקצוע אחרים, ענין של אתיקה מקצועית. לפני שאני מפעילה תכנית, אני תמיד מתיעצת עם מטפלים רגשיים, מרפאים בעיסוק ,קלינאיות תקשורת ואם יש פסיכולוג או פסיכיאטר-גם אתם, כדי לייצר תמונה רחבה של המטופל ולתת מענה מדויק. חבל מאוד שתחקיר כזה משחיר אנשי מקצוע טובים שבאים לעשות טוב וממש לא נוהגים בשיטות שאפילו דומות או מזכירות את מה שרואים.אגב, סתם לידע כללי, עד שנות השמונים, פסיכולוגים הם אלו שהיו כולאים אנשים על הספקטרום במוסדות לחולי נפש, כשהם כפותים ומטופלים במכות חשמל, לא מנתחי התנהגות. אז באמת, צריך להיות חכם ולא להיגרר אחרי תחקיר שענינו בריטינג ולא בהפצת ידע של ממש.

גם בארץ מכירה שיטות טיפול "פורצות דרך" (שקיבלו פרסים) שהתעללו בחסרי ישע.אישית, עזבתי באמצע סטאז' בגלל שניסו להכריח אותי להכריח ילד על הספקטרום להרכיב פאזל. הוא עמד שעה וחצי ולא הרשו לו לשבת! האמא בחדר צפיה בוכה והמנהלת צועקת עליה שבגללה הטיפול לא יצליח ושתלך הביתה. הילד ישאר איתי עד שישלים את הפאזל לא משנה כמה שעות זה יקח! ברגע שהמנהלת יצאה חיבקתי את האמא. אמרתי לה שתקח את הילד ולא תחזור. האבסורד הוא שהסבירו להורים שזאת הדרך והם שיתפו פעולה ושילמו הון כי האמינו שאם רק יתעקשו הילד שלהם "יהיה נורמלי" מתוך השיטות האלו פיתחו את העיצוב התנהגות המוכר היום שהוא עדין ונורמלי אבל מתיש