העיתונאי בן כספית פרסם הבוקר (ראשון) את טורו בעיתון מעריב. כספית תוקף את אריה דרעי על מה שלדבריו היה הצגה בפני הפרקליטות כדי שתעניק לו הסדר טיעון מקל, ואומר שגם דרעי מחכה ליום שאחרי נתניהו.

"דרעי מייחל ליום שאחרי נתניהו" אומר כספית, "כי הוא מאמין שמנדטים רבים של ביביסטים יעברו מהליכוד אליו. הוא יגיד לכולם שהיה הנאמן האחרון, התומך האמיתי היחיד, מי שהלך לצדו של המנהיג באש ובמים ("הוא באש, אני במים") ועכשיו עדיף להצביע ש"ס."

כספית מסביר מדוע לדעתו דרעי מסוכן מנתניהו: "בניגוד לביבי, שאיבד כבר מזמן את הבלמים, דרעי שיחק משחק מתוחכם והצליח להוליך שולל את הפרקליטות. ביום רביעי הוא ניצב בבית המשפט, הרכין ראש מול השופט, קיבל אחריות על מעשיו, דיבר ברכות, בפייסנות, "ההסדר נעשה כרצוני", הוא אמר, "אף אחד לא כפה עליי". השופט קיבל את עסקת הטיעון. אבל אז שקעה השמש ושבה וזרחה למחרת. ביום חמישי היה זה דרעי חדש לגמרי. כלומר דרעי הישן. הנכלולי, המניפולטור, חסר הבושה. האיש הכוחני שפילס את דרכו לפסגה במהירות האור וממנה למעשיהו בקול חבטה עמומה. מתברר שהכל היה פייק."
 

עוד ב-

בן כספית נגד אבישי בן חיים: "כסיל וצבוע"

לכתבה המלאה

כספית ממשיך לתקוף: "הוא הודיע שאלמלא היה מכלוף דרעי, הסיפור היה נגמר מול פקיד השומה. רדפו אותי, שפכו את דמי, שתו לי ואכלו לי. מהמקפצה. ואז התברר שש"ס מגניבה אותו בחזרה למקום שממנו הודיע זה עתה שהוא פורש. הוא עכשיו "יועץ פרלמנטרי". עוזריו מסירים את שמו של הח"כ שנכנס במקומו, מכניסים את השם החדש־ישן של דרעי וחורצים לשון. צודקים. הם שוב הוליכו שולל את המערכת."

כספית מודה שהגן בעבר על דרעי, וכיום התאכזב: "במשך שנים הגנתי על אריה דרעי ועל זכותו לחזור למקום הפשע, כלומר למשרד הפנים. חשבתי שמי ששילם את חובו לחברה, רשאי להתחיל מההתחלה. ובכן, מתברר שטעיתי. האדם הסביר, אחרי שבילה בכלא מעשיהו על שוחד, יחזור לחיים הפוליטיים בתצורה אחרת לגמרי: לא יתקרב לשום דבר שיכול להתפרש כלא חוקי, לא יעשה עסקאות נדל"ן מפוקפקות. לא יעלים מסים.  דרעי כנראה אינו האדם הסביר. הוא חזר מיד לסורו, לבכיינות ההיא, לאי־קבלת האחריות, להטחת ההאשמות בכל העולם, חוץ מהוא עצמו."

כספית מסכם באכזבה: "איזו טרגדיה. האיש הזה, שממקום מושבו באתר הסקי היקר באירופה העלה סרטון מתועב על ממשלה שמרעיבה ילדים, הוא אחד האחראים הגדולים ביותר לעוני שבו חיים חלק מהילדים שלנו. הוא יכול היה להוביל את השינוי. הוא יכול היה להיות גשר בין החרדים ללימודי הליב"ה. הוא יכול היה לחנך את צאן מרעיתו לשילוב בין הספר לחרב, לקניית מקצוע ראוי שיאפשר חיים נוחים, לצאת נגד ההסתה הנוראית שמאיימת לפרק את הרקמה העדינה והמיוחדת כל כך שבנינו כאן. במקום זה, הוא עושה הכל הפוך."