זה לא סופי עד שזה לא סופי: השבוע אמור לעלות להצבעה החוק לפיזור הכנסת ה-24. עד אז, יש שמאמינים שיש עוד סיכוי לממשלה חלופית בכנסת הזו, ובראשם שני חברי הכנסת משה גפני ואיילת שקד. 

במקרה של גפני, מקומו בראשות המפלגה שלו מובטח גם אם יצאו לבחירות. אך אצל שרת הפנים איילת שקד לעומת זאת, לא ברור אם תהיה לה מפלגה להיאחז בה כדי להיכנס לכנסת הבאה. על פי ההערכות היא ובנט, ששוחחו גם היום, יאלצו להיפרד - בנט לפרישה או למפלגת מרכז שמאל, ושקד לפרישה או למפלגת ימין.

מהסיבה הזו, שקד מעדיפה לדחות את ההתמודדות בבחירות, ולהיות חלק מממשלה נוספת, שתעלה שוב את ערך המניה שלה. הסיכויים קלושים, אך היא ממשיכה להפציר בבני גנץ ובגדעון סער, שני אנשים שאיבדו לגמרי אמון בנתניהו, לחבור לממשלה איתו. 

במקרה שהכנסת תתפזר, על שרת הפנים לבחור בין כמה אופציות לא ממש נחשקות מבחינתה: האופציה הראשונה שלה היא אם בנט יבחר לפרוש - היא תיקח את המושכות של ימינה, ותרוץ איתה כמפלגת לוויין של הליכוד (לאחר שהיא פספסה את ההזדמנות לקבל שם שיריון). האופציה השנייה שלה, היא להיכנס לקלחת הישנה-חדשה שנקראת הבית היהודי. גם היא וגם ניר אורבך לוטשים לשם עיניים, וינסו להתברג שם ולתפוס את מצביעי הימין הדתי המתון, שלא מצביעים לליכוד וגם מעדיפים שלא לבן-גביר.
 

עוד ב-

איילת שקד מגיבה לברדוגו ומתייחסת לעתיד הפוליטי של בנט

לכתבה המלאה

הסיפור הזה לא יהיה פשוט בכלל. יו"ר הבית היהודי חגית משה, שניצחה את אורבך בשנה שעברה, לא תוותר בקלות על ראשות המפלגה ותגייס את כל המשאבים שלה לשמור על מקומה. ואם זה לא מספיק, מי שעוד שוקל לכבוש את המפלגה הוא ראש עיריית גבעת שמואל יוסי ברודני, שפרש מחברותו בליכוד בשבוע שעבר, ועל פי הדיווחים ירצה לקחת אליו את המפלגה הדתית-לאומית המיתולוגית.