בשנתיים האחרונות כולנו עדים לסאגה פוליטית מתמשכת ונראה כי עוד רחוק היום בו תגיע לסיומה. מפלגות קמות, נופלות, נחלשות, מתחזקות, גושים מתהווים, בחירות נערכות, ממשלות מתחלפות ובתוך כל זה האזרח הפשוט מוצא עצמו מבולבל, כעוס, מוטרד ובעיקר מאוכזב. עיני כולם נשואות למשכן הכנסת – המוסד שאמור להיות זה ששומר על האינטרסים של האזרחים, זה שפועל למען ובשביל כל תושב במדינת ישראל. אולם התחושה היא של ההיפך הגמור.

במצב שכזה כל אחד רוצה למצוא אי של שפיות. להרגיש שיש מישהו שדואג לו. בהקשר זה ראוי להזכיר כי בתוך כל ההצגה הפוליטית הבלתי נגמרת, ישנה אפיזודה פוליטית נוספת, שונה במהותה שעתידה להתרחש בשבועות הקרובים (עד ראשית יוני) – הבחירות לנשיאות המדינה.

יש שיגידו שעל מוסד הנשיאות אבד הקלח וכי הוא אינו נחוץ עוד. אני סבור שכיום, יותר מאי פעם, מוסד הנשיאות נחוץ בעיקר לאזרחים, המשוועים לתחושת יציבות בתוך כל הקלחת הזו.

המערכות הפוליטיות האחרונות, לדאבוני הרב, לימדו אותנו כי עם ישראל יכול להיות שסוע, ובכאב רב אני אומר כי כיום, אין גורם שיאחד אותו. מוסד הנשיאות הינו אחד המוסדות המרכזיים במדינה. הוא זה שמייצג את החברה בישראל על כל גווניה, זה שדואג לאחדות וזה שמייצג את ישראל אל מול מדינות העולם. זאת בשל העובדה שמוסד הנשיאות משמש כגוף ניטרלי שאינו מזוהה עם נטייה פוליטית כזו או אחרת, ולפיכך פוחת הסיכון כי פעולותיו, כמו הטלת תפקיד הרכבת הממשלה, יהיו מונעות מתוך אינטרס פוליטי מסוים.

אני מאמין כי בראש ובראשונה נשיא צריך להיות אדם שיוכל לאחד את העם. זאת ניתן לעשות מתוך הבנה, גישה לכולם, חיבור והזדהות ובעיקר – רגישות חברתית. חובה על נשיא המדינה להביע בפומבי את רחשי לב העם ולתת להם מקום בציבוריות הישראלית.
מעבר לכך, מצבה של ישראל אל מול מדינות העולם מחייב את שימור מוסד הנשיאות – מוסד שבין היתר אחראי לקשרים ההדוקים מול מדינות העולם, לקידום יחסים פוליטיים, כלכליים וחברתיים. זה תפקיד חשוב מאין כמותו בשימור מקומה של מדינת ישראל במפה הגלובלית ולפיתוח יחסים בינ"ל תקינים.

למוסד הנשיאות אמנם אין סמכויות ביצועיות רבות, אך עיקר תפקידו בייצוג המדינה באופן ממלכתי, הן מול אזרחיה והן מול מדינות העולם הוא בעל חשיבות רבה. ניתן להתייחס גם לעובדה כי ביטול מוסד הנשיאות והעברת סמכויותיו למשרדים ממשלתיים לא יוכלו למלא את אחריות ייצוג המדינה באותו האופן, שכן פירוש הדבר שהדבר ייעשה על ידי גופים בעלי אופי פוליטי, בעוד שייחודו של מוסד הנשיאות בהיבט זה טמון בהיותו נקי משיקולים כגון אלו.

נשיא המדינה מסמל את המדינה ואת הממלכתיות. הוא אמור להקרין כבוד ולפעול לשיח מכבד גם בעת מחלוקת. הנשיא צריך לפעול לתיקוני ממשל על ידי עידוד חשיבה ופעולה בנושאים אלו. כמו כן הנשיא צריך לחתור למימוש חזון המייסדים של המדינה בראייה רחבה וכללית.

אני מאמין שהמסלול שעברתי משכונות העולים בשנים המכוננות של המדינה אל הצמרת, והניסיון העשיר שצברתי בממשלה ובכנסת ובעירית ירושלים, במחקר ובהוראה באוניברסיטה, בפעילות בינלאומית ובתפקידים בכירים במערכת הכלכלית, מכשירים אותי למלא תפקיד זה בהצלחה, לייצג את המדינה בכבוד וחשוב מכל -לאחד את העם.