בחודש מאי השנה פרסמנו נתונים עגומים על שוק המשכנתאות ועל הסיכון הגדול בו מעמידים הבנקים את הלקוחות שלהם. לפי נתוני בנק ישראל, סכום המשכנתאות בפיגור חצה את רף ה-3.5 מיליארד שקל באפריל – 16% לעומת חודש ספטמבר. בחודש יוני השיא שוב נשבר. סך הפיגורים של יותר מ-90 יום בתשלומי משכנתא טיפס לשיא חדש - 3.8 מיליארד. לעומת המצב לפני המלחמה, זהו זינוק של מעל 40%.

נכון ששיעור ההלוואות בפיגור עומד על 0.6% ואנחנו עדיין רחוקים ממשבר סאב פריים שיאיים על הכלכלה הישראל ובכל זאת - נתוני הסיכון נמצאים בעלייה וזה צריך להדאיג את ראשי האוצר, גם אם אחת ל-170 משפחות בלבד נמצאות בסיכון. הפיגור במשכנתאות חל בעיקר על המשפחות שקונות דירות בין 2-4 מיליון שקל.

שם הקפיצה היא משמעותית. לרוכשי הדירות היקרות, מתברר, זה פחות מדגדג. גם ההטבות ב"חרבות ברזל" הסתיימו ולכן הבנקים מיידעים את הלקוחות שלהם שההטבה נגמרה וחלקם לוקח הלוואה לכל מטרה - הלוואה מסוכנת יותר בריבית גבוהה יותר. מה עושים אחרים? פשוט, ממחזרים משכנתא ופורסים אותה לטווח ארוך יותר.

בועידת יועצי המשכנתאות של התאחדות יועצי המשכנתאות חשפו נועה גרנות וזהבה בוכהולץ, מהיחידה לניהול המידע והיחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים של בנק ישראל, נתונים מעניינים לגבי המשכנתאות. לפי הנתונים, הסקטור שמשתמש הכי הרבה ביועצי משכנתא הוא הסקטור החרדי (80%), אחריו המגזר הערבי (76%) ורק אחר כך ביישובים מעורבים (65%) או יישובים יהודיים אחרים (62%). אפשר לראות כי השימוש ביועצי משכנתא נעשה יותר בגיל צעיר, עד 30 (67%) ויורד ככל שהגיל מתקדם יותר (45% מעל גיל 60, 52% בגילאי 50-60, ו-57% בגילאי 30-40).
 

ועכשיו, לנתון המעניין: כמה אנשים מחזירים משכנתא של מעל 30% מהשכר שלהם, כלומר מעל ההמלצה של בנק ישראל. שימו לב לנתונים: 51% מהאנשים שלקחו יועץ משכנתא מחזירים בין 40%-30% מהשכר שלהם. לעומת זאת, עושים זאת 43% מהאנשים ללא יועץ.

הישראלים חולמים על דירה, אבל מה עם הסיכון (אילוסטרציה)

הסיבה לכך היא ככל הנראה האפשרות של היועץ לאשר להם משכנתא. אנשים רבים מגיעים לבנק, מקבלים סירוב ויושבים על הגדר. כשהיועץ מתערב, פעמים רבות התנאים משתנים ונוצרת עסקה. וכמה אנשים בישראל מפרישים מעל 40% מהשכר שלהם עבור המשכנתא? 3% (עם או בלי יועץ). המשמעות - 3 מכל 100 זוגות נוטלים הלוואה בסיכון גבוה. לפי הנתונים, מעל מחצית מהאנשים נוטלים משכנתא גבוהה יותר מההמלצה של בנק ישראל. לכאורה, מדובר בסיכון, אבל סביר להניח שעברו חיתום ולכן הבנק אישר את זה.

על פי הנתונים, 63% מההלוואות כיום הן בריבית משתנה לא צמודה (לא פריים), ו-37% בריבית קבועה לא צמודה. בשנת 2020, הנוהג היה לקחת משכנתא בריבית לא צמודה או על בסיס הפריים, אולם מאז חלק מהאנשים עברו למסלול של ריבית צמודה ושילמו ביוקר בגין העלאת הריבית. לאחרונה קיימת נטייה לחזור למסלול הלא צמוד מחשש שההחזר החודשי יעלה. ההערכה היא שהריבית תרד בקרוב ולכן הבנקים הופכים להיות "תחרותיים" יותר במסלול הזה.

עוד ב-

הציבור לא קונה דירות, אבל היקף המשכנתאות מזנק - זו הסיבה

לכתבה המלאה

נופר יעקב, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות, מסבירה כי "העלייה החדה בהיקף המשכנתאות שבסיכון היא נורת אזהרה לנוטלי המשכנתאות אבל בעיקר לרגולטור ולממשלה. נדרשת מדיניות ממשלתית מקיפה כדי לאפשר לזוגות צעירים בישראל סיכוי אמיתי לדירה בלי לקרוס כלכלית".

"לצד המצב המורכב, חשוב לציין שקיימים כלים שיכולים להקל: מיחזור משכנתא, פריסת תשלומים מחדש או שימוש במשכנתא לכל מטרה", אומר אבי יוסופוב, סגן יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות. "אלה מהלכים מורכבים, שדורשים תכנון, בדיקה של מסלולים ובחינת אלטרנטיבות. בדיוק בשביל זה חשוב להיעזר ביועץ משכנתאות חבר התאחדות יועצי המשכנתאות שעבר מבחני הסמכה מקצועיים ומכיל על עצמו כללי אתיקה מקצועית קפדניים".