בחודש אוקטובר השנה חזרו החטופים לישראל - וזה השפיע על הכלכלה ועל שוק הדיור. הריבית ירדה פעמיים ברציפות, בסוף השנה ובתחילת השנה, וזה מקל על נוטלי המשכנתאות. כשהריבית נמוכה יותר, הביקוש לדירות אמור לעלות (במדינות שבהן ההיצע גבוה מאוד המצב שונה, אבל בישראל הביקוש לדירות קשיח וההיצע שמתחיל לגדול עדיין לא נמצא בנקודה הגבוהה ביותר).

לפי הלמ"ס, הירידה במחירי הדיור בשנה האחרונה נמוכה יחסית. רוכשי הדירות היו בטוחים שבשל המלחמה עם איראן והריבית הגבוהה המחירים יירדו ב-10% לפחות, אבל בפועל - 2025 לא הייתה שנה רעה כל כך לשוק הנדל"ן. היא ביטאה האטה, ירידה ברכישות, ועדיין - החברות שמכרו אלף דירות ב-2024 מכרו אלף דירות גם ב-2025.

לפי הלמ"ס, מחירי הדירות ירדו ב-1.7% בשנה החולפת. נכון שזה לא כולל את הטבות המימון שמגולמות במחיר, אבל נזכיר כי הפחתה של הטבות מימון בתוך המחיר לא קיימת במדינות אחרות בעולם. אם נשקלל את הטבות המימון, ברור שהירידה גדולה ביותר. לצד זה, צריך לזכור: במסגרת הלוואת קבלן, למשל, היזמים מקבלים "כסף חי" מהלקוח דרך המשכנתא. זה חוסך להם עלויות מימון.

אם נתמחר את הירידה בדירות חדשות (אחרי קיזוז של החיסכון המימוני של היזם) ב-4%, אמורים לקבל ירידה של כ-88 אלף שקל לדירה ממוצעת, אבל צריך לזכור: רק 40% מהדירות הן דירות חדשות. ברבע מהן יש הטבות מימון ובשאר לא. זה אומר שאנחנו מדברים על 10% מכלל הדירות. כשמכניסים את זה למשוואה, מבינים שהירידה היא מינורית יותר, כי ההשפעה של הטבות המימון על כלל השוק נמוכה. ועדיין, חשוב להדגיש: יש כאן הפחתה של עשרות אלפי שקלים בודדים לדירה חדשה ממוצעת.

בעזרת נתוני אתר יד2, בדקנו מה קרה למחירים הממוצעים בערים השונות. מתוך 26 ערים שנבדקו, מחירי הדיור עלו ב-13 ערים וירדו ב-13 ערים. כפי שתוכלו לראות מיד, את טבלת העולות מובילה העיר טבריה, שבשנתיים האחרונות מאיצה את הבנייה באזור. יכול להיות שהמעבר מדירות ישנות לחדשות העלה את המחיר הממוצע. דירה ממוצעת בטבריה עלתה בתחילת השנה הנוכחית מ-1.315 מיליון שקל ל-1.357 מיליון שקל. זוהי עלייה של 3.2%. ערים נוספות שרשמו עלייה הן כרמיאל, אור יהודה, קריית ביאליק, עפולה, נס ציונה ונתיבות. בהוד השרון, נתניה, גבעתיים, ירושלים, מודיעין ולוד נרשמה עלייה מינורית יותר.

לפי נתוני האתר, מחיר דירה ממוצעת בישראל ירד במהלך הרבעון הראשון של השנה ב-0.8%. המחיר הממוצע לדירה לפי הלמ"ס הוא כ-2.2 מיליון שקל, אבל המחיר הממוצע בו נקנו דירות ברבעונים אלה היה גבוה יותר - כ-2.7 מיליון שקל בממוצע.

צריך לזכור פרט חשוב: כשאומרים שהמחיר הממוצע עלה, זה לא אומר בהכרח שמחירי הדירות עלו. לפעמים, ברבעון מסוים, הציבור רוכש יותר דירות יוקרה וזה יכול להעלות את המחיר הממוצע. כשמשקללים את המחיר הממוצע, לא לוקחים בחשבון דירות זהות באותו אזור והמשקלות ששמים ביד2 שונים ממשקלות הלמ"ס.

המחיר היקר ביותר לדירה ממוצעת מתוך הערים שבהן נרשמה עליית מחירים של יותר מ-1% היא נס ציונה. מחיר דירה ממוצעת עומד על 2.54 מיליון שקל. אם מסתכלים על ערים שבהן המחיר הממוצע עלה פחות, אז את המחיר הממוצע הגבוה ביותר לדירה אפשר למצוא בגבעתיים, שם המחיר עומד על יותר מ-3.8 מיליון שקל לדירה ממוצעת. ירושלים והוד השרון מיד אחריה - עם מעל 3.1 מיליון שקל לדירה ממוצעת. בנתניה המחיר הממוצע של הדירות ברבעון הראשון של השנה עלה ב-0.5%. דירה ממוצעת בעיר עולה 2.433 מיליון שקל. נזכיר כי במדד הזה נכללות גם דירות ישנות, ובעיקר דירות ללא ממ"ד, שמורידות את הממוצע כלפי מטה.

עוד ב-

הערים שבהן הכוח נמצא אצל רוכשי הדירות

לכתבה המלאה

נזכיר כי הממשלה החליטה בשבוע שעבר לחלק תמריצים לרשויות שבשטחן בונים יותר דירות. ברשימה שאתם רואים כאן לא נכללה אפילו עיר אחת בצמרת הערים שבנו הכי הרבה. זה לא נתון מפתיע: בערים שבונות פחות - ההיצע נמוך ולכן המחיר אמור להיות נמוך יותר. ערים ששומרות על היצע נמוך, גורמות לכך שבממוצע המחירים בשטחן יעלו.