ההסלמה במצב הביטחוני מול איראן הכניסה את הקבלנים לכוננות ספיגה: הם נערכים לאפשרות של סגירת חלק מהאתרים במידה שהמערכה תתרחב בקרוב וגם לעניין השינוי בביקושים לדירות.

עוד לפני ההחלטה של ישראל לתקוף יעדים במרכז ובמערב איראן, והשקט היחסי אמש שלא ברור כמה זמן יימשך והאם ייחתם הסכם עם איראן, אמרו חלק מהיזמים כי חלק מהפרויקטים נמצאים בשלב מסירה, ועיכוב כזה בהמשך, אם תהיה הסלמה נוספת, עלול לעלות להם מיליוני שקלים.

אחד היזמים אמר הלילה ל-ice: "יש יזמים, שאני אחד מהם, שרכשו קרקעות בחצי מיליארד שקל. אנחנו משלמים בכל חודש 3-3.5 מיליון שקל ריבית על הכסף, וכל עיכוב כזה יכול להפוך את הפרויקט ללא כלכלי. צריך לזכור שבחלק מהפרויקטים נעשתה התאמת מחירים. המדינה לא מסייעת ויש חשש גדול שהמלחמה תתפתח וחלק מהאתרים ייסגרו לזמן מסוים. הגיע הזמן שהמדינה תכיר במלחמה ככוח עליון ותפצה אותנו. מי שיסבלו מכך הם בעיקר בעלי הדירות שישלמו יותר. מכאן, הדרך למשבר קצרה מאוד".

דירות בבנייה בירושלים (איציק יצחקי)

מעבר לעלויות המימון, ולפיצוי בגין איחור במסירה במקרה שהמערכה תימשך, צריך לזכור שההשפעה של המלחמה קשורה גם לשער הדולר. אתמול הוא נסחר סביב 2.93 שקל והוא ממשיך להתחזק לעומת השקל, גם לאור התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח אתמול.

איך זה משפיע על הקבלנים? התחזקות הדולר פוגעת בקבלנים בשני אופנים: בעלויות חומרי הגלם המיובאים ובמדד תשומות הבנייה. חלק ניכר מחומרי הגלם המשמשים לבנייה בישראל - ובהם ברזל, פלדה, אלומיניום, מוצרי איטום וחלק מחומרי הגמר מיובאים מעבר לים ומתומחרים בדולרים. כאשר המטבע האמריקאי מתחזק, עלויות הרכש הללו מתייקרות באופן מיידי. זינוק זה מתגלגל ישירות אל מדד תשומות הבנייה, המשקף את השינויים בעלויות של סל המוצרים והשירותים המשמשים לבניית מגורים.

בשוק הדירות החדשות, מדובר בהתייקרות הדירות "על הנייר": מרבית רוכשי הדירות החדשות חתומים על חוזים שבהם יתרת התשלום (עד לתקרה של 40% ממחיר הדירה, על פי חוק המכר) מוצמדת למדד תשומות הבנייה. המשמעות היא שכל עלייה בדולר שמקפיצה את מדד התשומות (כאמור, בשל עליית מחירי חומרי הגלם), מתורגמת ישירות לתוספת למחיר הסופי שישלמו הרוכשים במועד המסירה.

נזכיר כי למה שמתחולל כעת בשווקים יש השפעה רחבה גם על גובה הריבית. התחזקות של הדולר מול השקל, אם אכן המגמה תימשך, עשויה לגרום לעיכוב בהורדת ריבית, מה שמשפיע על עלויות המימון של היזמים. מלחמה וריבית גבוהה הם שני אירועים שמרחיקים רוכשים פוטנציאליים מהשוק, שראו בתחזית להפחתת ריבית סיבה טובה לרכוש דירה ולקחת משכנתא. רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות, העריך הבוקר: "המשך פיחות של השקל, ככל שיתרחש, עשוי להפחית את הלחץ כאן להורדת ריבית נוספת".

החלטת הריבית הבאה צפויה ב-6 ביולי. הנגיד רמז בימים האחרונים כי הוא עשוי להוריד את הריבית מוקדם מהצפוי ואותת על שינוי במדיניות המוניטרית. הוא אמר בכנס הורוביץ כי "ככל שהציפיות לאינפלציה יורדות ומתקרבות לגבול התחתון זה מצדיק מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר ובקצבים מהירים יותר". כלומר, הנגיד מאותת לשוק שהוא פתוח יותר להפחתת ריבית ובקצב מהיר יותר.

הדבר יצר ציפיות גם אצל רוכשי הדירות, אבל צריך לזכור: דווקא עכשיו, כשהריבית גבוהה יחסית, הבנקים מעניקים מרווח גבוה בריבית הפריים. כשהריבית הייתה נמוכה, רוב הבנקים העניקו ריבית של פריים מינוס 0.5% וכעת רוב המסלולים כוללים ריבית של פריים מינוס 0.8% ואפילו 0.9%. מכיוון שצד הפריים בהלוואה צמוד להשפעה של הפחתת הריבית, הצפי חשוב יותר לרוכשים מאשר ההחלטה הקרובה.

עוד ב-

החלטה דרמטית של האוצר: זה מה שיקרה למס הרכישה על דירות

לכתבה המלאה

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק, מסר בהקשר של הפעילות באתרי הבנייה: "על פי החלטת המדינה, שהתקבלה לאחר מאמץ ארוך שנים של ההתאחדות, ממרץ האחרון ענף הבניה הוגדר  כחלק ממשק לשעת חירום. כלומר ניתן לעבוד באתרי בנייה לפי הנחיות פיקוד העורף למקומות עבודה. אבל, לצערנו מינהל הבטיחות במשרד העבודה מסרב לאשר הפעלת מנופים מהקרקע כפי שעושים במדינות רבות בעולם. למעשה הדבר היה מותר בישראל שנים ולפני כשנתיים בלי הסבר הגיוני, מנהל מינהל הבטיחות הודיע שהוא אוסר על כך. באפריל החליט המינהל לאשר פיילוט בתחום הזה שהכללים בו לא מאפשרים כעת עבודת מנוף ברוב האתרים בארץ".