פורום חברות הקדישא וחמש חברות קדישא מרכזיות עתרו לבג"ץ, לאחר שהוקפאו פרויקטים להקמת 40 אלף מקומות קבורה חדשים, בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל. בעתירה מזהירות החברות כי בעקבות לקחי ה-7 באוקטובר הן נדרשות להחזיק אלפי מקומות קבורה זמינים לשעת חירום, אך המחסור במימון עלול לפגוע במלאי הזה וביכולת להתמודד עם אסון המוני, לרבות רעידת אדמה. בחלק מבתי העלמין המלאי הקיים צפוי להיגמר בתוך שנה בלבד.

בעתירה מזהירות חברות הקדישא כי המשך העיכוב בפיתוח בתי העלמין עלול לשחוק את מלאי הקבורה המיועד לשעת חירום ולפגוע במוכנות המדינה לאסון רב נפגעים. לטענת העותרות, המדינה מחייבת אותן להקים מבני קבורה יקרים ומטילה עליהן אחריות להבטחת המלאי, אך אינה מעדכנת את מנגנון המימון שקבעה בעצמה. לעתירה צורף מכתב מנכ"ל המשרד לשירותי דת, המזהיר מפני עצירת עבודות הפיתוח ופגיעה במלאי החירום הלאומי. בפורום רוצים להעלות את מחירי החלקות לכ-35 אלף שקל, על מנת לממן את הפיתוח של בתי העלמין. הם טוענים כי משרד הדתות אישר את הבקשה, אבל תקופת הבחירות דחתה את ההחלטה.

חברות הקדישא שהצטרפו לעתירה הן החברות בתל אביב-יפו, ירושלים, חיפה, ראשון לציון ופתח תקווה. הן עתרו לבג"ץ באמצעות משרד עורכי הדין אשר אקסלרד ושות', עורכי הדין אשר אקסלרד ויעל זלינגר, בדרישה להורות לשר לשירותי דת להביא לאישור ועדת הפנים של הכנסת צו לעדכון תעריפי רכישת חלקות קבר בחיים. העותרות מבקשות לקבוע דיון דחוף, מחשש למחסור חמור במקומות קבורה ולפגיעה במוכנות הלאומית לשעת חירום.

אחת הטענות המרכזיות בעתירה נוגעת להיערכות המדינה לאסונות רבי-נפגעים. בעקבות אירועי 7 באוקטובר אישרו רשויות המדינה תרחיש חירום המחייב את חברות הקדישא בתל אביב, בירושלים ובחיפה להחזיק מלאי של אלפי מקומות קבורה נוספים, מעבר לצורכי הקבורה השוטפים. לטענת העותרות, המשך השחיקה במקורות המימון ועצירת הפיתוח עלולים להביא לכך שהמחסור בקברים יחמיר ויפגע ביכולת לשמר מלאי זמין לחירום. בתרחיש של אסון המוני, לרבות רעידת אדמה קשה, מחסור כזה עלול להקשות באופן חמור על יכולת המדינה לספק מענה קבורה מסודר לנפגעים.

לפי הנתונים שהוצגו בעתירה, מלאי הקברים הפנויים בבתי העלמין של החברות העותרות צפוי להיגמר בתוך שנה עד ארבע שנים, בעוד שתכנון והקמה של מבנה קבורה רוויה נמשכים כשש שנים. בתל אביב ובחיפה כבר הוקפאו פרויקטים להקמת כ-40 אלף מקומות קבורה, בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל. בירושלים מצויים בסכנת עצירה פרויקטים נוספים להקמת כ-8,000 מקומות קבורה, והקבלנים בהר המנוחות כבר הודיעו על האטה ועל הפסקת עבודות.

המחסור צפוי להיות מורגש במיוחד באור יהודה, שם עלול מלאי הקברים להיגמר בתוך כשנה, ובבתי העלמין ירקון ואלעד, שבהם צפוי המלאי להסתיים בתוך שנה וחצי לכל היותר. בתל אביב ובראשון לציון מדובר בכשלוש שנים, ובחיפה בכארבע שנים.

שורש המשבר, לטענת העותרות, הוא במודל המימון שקבעה המדינה עצמה. המדינה הטילה על חברות הקדישא את האחריות לפיתוח בתי העלמין ולהקמת מקומות קבורה חדשים, וקבעה כי אחד ממקורות המימון המרכזיים יהיה התקבולים ממכירת חלקות קבר בחיים. בהמשך חייבה הממשלה את החברות לעבור לקבורה רוויה, המחייבת הקמת מבנים ומנהרות בעלויות של מאות מיליוני שקלים. אלא שהתעריפים, המבוססים על נתוני עלויות משנת 1997, לא עודכנו בהתאם להתייקרות הבנייה והפיתוח.

עדכון התעריפים המבוקש צפוי לייקר את רכישת חלקות הקבר בחיים, אך אינו משנה את הזכאות לקבורה ללא תשלום. כך למשל, טיוטת הצו מציעה להעלות את תעריף המקסימום בתל אביב מכ־19 אלף שקל לכ־34.9 אלף שקל, לפני ההנחות הקבועות בחוק. במקרים שבהם חלות הנחות מצטברות של כ־40%, יעמוד התשלום על כ־20,952 שקל, לעומת כ־11,418 שקל כיום. העותרות מדגישות כי הכספים מיועדים לקרנות פיתוח המשמשות להקמת מקומות קבורה עבור כלל הציבור, ולא לרווחים חופשיים של חברות הקדישא.

גם המשרד לשירותי דת מכיר בחומרת המצב. לעתירה צורף מכתבו של מנכ"ל המשרד מ־25 באוקטובר 2026, שבו הוא מזהיר מפני עצירת עבודות פיתוח ומנהור ומפני סיכון מלאי החירום הלאומי. המנכ"ל הבהיר כי מדובר בעבודה מקצועית שהבשילה לפני תקופת הבחירות ולא בשינוי מדיניות, והתריע כי "כל יום של גרירת רגליים מסב נזק כבד למשק הקבורה ולציבור בישראל".

טיוטת הצו פורסמה להערות הציבור במאי 2026, לאחר עבודת מטה ממושכת. גם היועצת המשפטית של המשרד קבעה כי ניתן לקדמו בתקופת בחירות. אלא שב־9 באוקטובר הודיעו המשנות ליועצת המשפטית לממשלה כי אין מקום לקדם את הצו בעת הזו, בין היתר בשל חובת האיפוק בתקופת הבחירות. מנכ"ל המשרד הבהיר כי למרות עמדתו המקצועית התומכת בעדכון, ידי המשרד כבולות לנוכח ההנחיה המשפטית.

העותרות מבקשות מבג"ץ להורות על הבאת הצו לאישור ועדת הפנים של הכנסת. לחלופין, הן מבקשות לבטל את החובות להקמת מבני קבורה רוויה כל עוד לא הוסדר מימונם, או להקצות קרקעות שיבטיחו מקומות קבורה לציבור.

מפורום חברות הקדישא בישראל נמסר בתגובה: "אחרי 7 באוקטובר מדינת ישראל הבינה שהיא חייבת להיערך גם לתרחישי חירום קיצוניים. אלא שבעוד שהמדינה דורשת מחברות הקדישא להחזיק אלפי מקומות קבורה זמינים לשעת חירום, היא מונעת את עדכון מנגנון המימון שנועד לאפשר את פיתוח בתי העלמין. אם לא יוקמו מקומות קבורה חדשים, המחסור ילך ויחמיר, ויכולתנו לשמור על המלאי הנדרש לשעת חירום עלולה להיפגע.

"המדינה היא שקבעה את מודל המימון, היא שחייבה את חברות הקדישא לעבור לקבורה רוויה, והיא שהטילה עליהן את האחריות לפיתוח בתי העלמין. אנחנו לא מתעלמים מכך שעדכון התעריפים כרוך בהתייקרות רכישת חלקות קבר בחיים, אבל הכספים הללו מיועדים להבטיח מקומות קבורה לכלל הציבור, גם למי שזכאים לקבורה ללא תשלום.

עוד ב-

הנחה של 50% על דירה: מעל 10,000 איש נרשמו להגרלה בחיפה

לכתבה המלאה

"אי אפשר להטיל על חברות הקדישא אחריות להיערכות לאסון המוני, ובאותה נשימה למנוע מהן את המקורות לפיתוח התשתיות הנדרשות. אנחנו מבקשים מבית המשפט לאפשר את השלמת ההליך המקצועי לפני שהמחסור יהפוך למשבר לאומי. ביום של אסון חלילה, יהיה מאוחר מדי להתחיל לתכנן ולהקים מקומות קבורה".