תושבי שכונת מנחת בירושלים ממשיכים את המאבק ביזמי תמ"א 38 המאיימים לפגוע באופי השכונה. התושבים באמצעות עוה"ד דקלה מוסרי טל ודורון טל הגישו התנגדות לבקשה להיתר שהגיש יזם תמ"א 38 לפרויקט ברחוב הפטרייה בעיר.
שכונת מנחת (מלחה הישנה ) היא שכונה היסטורית שסמטאותיה היו בסיסה של השכונה שכלל את בתי הכפר הערבי "אל מלחה" שננטש במלחמת העצמאות ויושב מאוחר יותר על ידי עולים מתפוצות שונות. השכונה מאופיינת במבני מגורים וותיקים בבניה ערבית מסורתית נמוכה ורובם מבנים וותיקים מאוד ובהם יחידת דיור אחת. השכונה סומנה כחלק מן "העיר ההיסטורית" בתוכניות של העירייה וכאתר לשימור בתכנית המתאר הכוללנית לירושלים 2000 הנמצאת בהכנה.
במסגרת הבקשה להיתר, ביקש היזם להרוס מבנה בן 2 קומות הכולל 2 יח"ד ברחוב הפטרייה 23 ולהקים במקומו במסגרת תמ"א 38 בניין בן 4 קומות מעל קומת חניה ומחסנים שיכלול 8 יח"ד.
תושבי השכונה טענו בהתנגדות כי יש לדחות את הבקשה להיתר ממספר סיבות. ראשית, טוענים התושבים כי התמריצים הניתנים במסגרת תמ"א 38 אינם חלים על המבנים שכן מדובר בשני מבני מגורים בקיר משותף, כאשר לאחד המבנים לא קיים היתר בניה ולא הוכח כי נבנה בהיתר כדין לפני שנת 1980 והמבנה השני נבנה בהיתרים לאחר שנת 1980 ואף ניתנו לגביו אישורים קונסטרוקטיביים כי הוא עומד בכל תקני הבניה הרלבנטיים. על כן, אף אחד מן המבנים אינו זכאי לתמריצי התמ"א או לתוספת זכויות מכוח תכנית 10038 (תוכנית ההתחדשות מכוח התמ"א של עיריית ירושלים). עוד הם טוענים כי מדובר במבנה קטן ששטחו פחות מ- 400 מ"ר וגובהו 2 קומות ועל פי הוראות תכנית 10038 אינו זכאי לתמריצים משום שסביבתו היא של בניה צמודת קרקע.
אך הטענה המרכזית מתמקדת בכך שהמבנה נמצא בתחום "העיר ההיסטורית" וכי יש לדחות את הבקשה שכן היקפי הבניה המבוקשים בה ובכלל זאת נפח הבניה, גובהה ומספר יחידות הדיור, חורגים באופן מהותי וניכר מהוראות תכנית 3718 ומעקרונות תכנית 10038 בכל הנוגע לבינוי בתחום העיר ההיסטורית.
עוה"ד דקלה מוסרי טל ודורון טל מציינים כי תכנית 3718 שאושרה בשנת 1996 היא תכנית ייחודית שמטרתה לשמר את ערכיה ההיסטוריים הייחודיים של שכונת מנחת ואת האופי הכפרי שלה, תוך קביעת הוראות בינוי נוקשות שלא ניתן לסטות מהן, צמצום שטחי הבניה, הותרת צפיפות מינימלית (בין 1 ל- 2 יח"ד למגרש בלבד) ובינוי צמוד קרקע (עד ולא יותר משתי קומות) בכלל המגרשים בשכונה. נוכח מוטיב מנחה זה, נקבעו במסגרת התכנית הוראות חדות וברורות ביחס לאפשרויות הבינוי בכל מגרש ומגרש, וכן נקבע כי חריגה מהוראות התכנית ביחס להוראות הבינוי שנקבעו בה, לרבות תוספת קומות, תוספת גובה בנייה, הקטנת מרווחים או הגדלת שטחי בנייה תהווה "סטייה ניכרת" במשמעותה בחוק. לכן אישור הבינוי המבוקש בעיבורה של השכונה ובאחד המגרשים בעלי הנצפות הגבוהה ביותר בה, יאיין את ערכיה וייחודה של השכונה, ישנה לעד את אופייה של הסביבה ההיסטורית השימורית, ויהווה תקדים מסוכן לבינוי פוגעני הדורס את ערכיו האדריכליים וההיסטוריים הייחודיים של הכפר ההיסטורי".
יצוין כי זאת לא ההתנגדות הראשונה שמגישים תושבי השכונה במאבקם על אופי השכונה. במרץ 2021 השיגו התושבים התנגדות לפרויקט תמ"א 38 שניסו יזמים לקדם על מבנה אחר בשכונה. אז דובר במבנה של קומה אחת ברחוב סטרומה במרכז הכפר. התושבים טענו באמצעות עו"ד דורון טל כי היקף הבנייה המסיבי וכן גובה הבנייה המוצע יפגעו באופי הכפרי של השכונה והם גם מנוגדים לערכי השימור במקום. בעקבות ההתנגדות הבקשה הוקפאה.
עורכי הדין טוענים כי ראוי היה שעיריית ירושלים תשים קץ לניסיונות לקדם בנייה בשכונת באמצעות תמ"א 38 "שימור אופייה של השכונה כחלק מהעיר ההיסטורית הוא בעל חשיבות גדולה מבחינה עירונית-מקומית ואף לאומית. הועדה המקומית עומלת על תוכנית שימור שתכלול את מבני השכונה. בתקופת הביניים עד לאישור התוכנית, ראוי היה לעצור את היוזמות לבנייה בשכונה במסגרת תמ"א 38, באמצעות הודעות לפי סעיפים 77 ו 78 לחוק התכנון ובנייה, שיקפיאו אפשרות למתן היתרי בנייה עד לאישור התוכנית ולמנוע מצב שבו נהרסים מבנים היסטוריים בתחום השכונה. בנוסף, שתי הבקשות שהוגשו וקודמו על ידי הוועדה המקומית כלל לא עמדו בתנאי הסף לתחולת התמ"א ותכנית 10038. לא ייתכן שהתושבים יאלצו פעם אחר פעם להקצות משאבים וזמן יקר להתנגדות למתן היתרי בנייה לפרויקטי תמ"א 38, שמראש לא היו אמורים להיות מוגשים".
יצוין כי לבקשת ההיתר הוגשה גם התנגדות על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, בהתנגדות טוענים מנהלי מחוז ירושלים של המועצה כי ההיתר המבוקש משנה את תוכנית השימור המאושרת של מלחה שאושרה בשנת 1992 והוכנה על ידי משרד ספדיה. תוכנית זו גם מופיעה בתוכנית המתאר החדשה 3718 שקובעת את עקרונות השימור בשכונה וקובעת איסור על סטייה ניכרת.
