לפני יותר מעשור, זנזיבר נחשב ליעד שבעיקר הגיעו אליו 'על הדרך' בטיול באפריקה. אותם מטיילים, או יותר נכון מוצ'ילרים, ראו באותה אתנחתא נקודת מעבר. עם זאת, בשנים האחרונות האי זנזיבר עבר מהפך משמעותי והפך לאחד מהמקומות המועדפים לירח דבש עבור זוגות רבים. זאת, בעקבות השינוי והפיכת חבל הארץ ברפובליקה המאוחדת של טנזניה שבמזרח אפריקה לנקודה חמה ואקסקלוסיבית בעולם התיירות.

האי זנזיבר אשר מונה כ-1.4 מיליון תושבים, עם גידול שנתי של 1.4% וקבוצת איים המתפרשים על פני 2,461 קמ"ר, חווה עם פרוץ הקורונה פגיעה משמעותית בדומה ליעדים אחרים בענף התיירות, אך ברמת המיקרו ניתן לראות כי כבר מהרבעון האחרון לשנת 2020 נרשמה התאוששות בענף, כשמספר התיירים הנכנסים עמד על 80% לעומת - 2019. יתרה מכך, בראייה שנתית כמות התיירים בזנזיבר ירדה רק ב- 50% לעומת השיא שנרשם בשנת 2019 ובינואר ופברואר 2020 היה מספר התיירים גדול ב 33% ו-23% לעומת אותם החודשים בשנת 2019, בהתאמה. כמו בכל הזדמנות השקעה, היה את אלו שזיהו את פוטנציאל ההשקעה הטמון באי, כבר בשלבים מוקדמים ולמרות המצב הגלובלי.

חברת RM GROUP תחל כבר בחודשים הקרובים את תהליך ההרצה למלון שהקימה בחוף Pongwe כחלק מפרויקט יזמי, בשותפות עם חברתHotels .A.A , בראשות אבי אגאג'ני סגן נשיא התאחדות המלונות בישראל והיזם אריאל קרויטרו, איש השטח בפרויקט. הפרויקט עצמו כולל 84 יחידות נופש במלון בוטיק. אופציית השקעה אחת היא שותפות ביחידה מלונאית החל מ-100 אלף דולר, או לחילופין השקעה ביחידה בטאבו החל מ-180 אלף דולר (יחידה זו מקנה רווחים בהתאם לחלק היחסי במלון). כאשר הנתונים מצביעים על גידול שנתי של כ- 33% בכמות הכסף הזר המושקע באי משנת 2010 וכשיש 6.8% גידול בתל"ג השנתי, ניתן לראות שהכיוון בסגמנט זה הוא בהחלט חיובי .

 
"מדובר על אי בו עונת התיירות מתקיימת במשך עשרה חודשים בשנה. נוסיף לכך פערים בין ביקוש הולך וגדל של תיירות נכנסת שמראה עלייה שנתית בשיעור של 16.7% משנת 2015 ועד תחילת משבר הקורונה, אל מול היצע שלא עומד בציפיות", מדגיש מתן פרטמן מייסד שותף ומנכ"ל  ,RM GROUP"השינוי באופי האי לפורמט שאנו מכירים היום בדמות מלונות ארבעה – חמישה כוכבים, התרחש רק ב-15 שנים האחרונות. מציאות זו הובילה לכך שמלונות מסוג זה מהווים כ-10% מסך המלונות באי, ואילו כמעט כל התיירות המקומית מופנית לסגנון זה". 

עוד הוסיף כי "הפער בין העלות לתייר שהיא מערבית לחלוטין, לבין עלויות התפעול שהן מקומיות, יוצרות פוטנציאל רווח גבוה מאוד ושולי ביטחון, וזאת לצד שלטון דמוקרטי שמעודד השקעות זרות הן במענקים והם בעזרה בהקמת עסקים באי. לצד דוברי השפה המקומית סווהילי, מרבית האוכלוסייה דוברת אנגלית, כאשר בנוסף קיים פיתוח נרחב של תשתיות באי (כבישים, שדות תעופה, מרכזים מסחריים ועוד) – דבר אשר מסמן על הבאות. לפיכך, קיים פוטנציאל רווח גבוה במיוחד ומשמעותי יותר מאשר בהשקעות בעולם המערבי".
 

אז האם ההשקעה נטולה מסיכונים? לא בדיוק. לדברי פרטמן, "לצד היתרונות הרבים, חשוב גם לשים לב לצד השני של המטבע. תחילה יש להתחשב בהבדלי התרבות והסטנדרטים המקומיים - כמו בכל השקעה שיש בה בנייה ולאחר מכן ניהול ותפעול של ההשקעה קיימים סיכונים (פיגור בזמנים, ביצוע לא מספק, התייקרות הבנייה, ניהול לא מוצלח וכד'). כיוון שבזנזיבר מדובר בתרבות שונה מאוד ממנה שאנו מכירים, יש לפקח על הדברים שבעתיים, שום דבר הוא לא טריוויאלי. בפרויקטים שלנו, כל הצוותים הם כפולים- מקומיים וישראלים או מערביים (פקחי בנייה, אדריכליים, יועצים שונים, עו"ד וכד'). בנוסף, קיימים סיכונים בהשקעה במדינת עולם שלישי - עבודה מול הרשויות, מהפכות שלטוניות וכדומה".

עוד ב-

קרן ההשקעות הגדולה בישראל ברכש בלב ת"א, כמה שילמה?

לכתבה המלאה

פרטמן מדגיש כי "קיימים סיכוני מאקרו - לדוגמה מגפת הקורונה והפגיעה שלה בתיירות העולמית, על אף שראוי לציין כי זנזיבר נפגעה הרבה פחות ממדינות אחרות וכבר מתאוששת חזרה למספרי השיא שלה. כדי לצמצם את הסיכון ככל שניתן, החברה עשתה לא מעט פעולות החל מביטוח נגד הפיכות שלטוניות, יצירת חשבון נאמנות בישראל, מנגנון העברת כספים לקבלן רק אחרי סיום כל שלב ואישור מצד פקח בנייה ישראלי ומקומי ועד העובדה שהקרקע נרשמה על שם החברה לפני העברת כסף למוכר".