משרד הבריאות מפרסם היום לראשונה, את דוח התכניות לאומיות, הכולל פירוט של ציוני בתי החולים הנוגעים לתוכניות העוסקות בשיפור האיכות הרפואית, בשיפור הביצועים, בחיזוק מערך האשפוז ובחיזוק המשאב האנושי. נושאים אלו מפורטים ב-19 תוכניות לאומיות, כאשר לכל תוכנית נקבעו מטרות ויעדים, ובהתאם – הוגדרו גם מדדים לבחינת עמידת בתי החולים והיקף תקציבי לתמרוץ. היקף הכספים הכולל שהועבר לבתי החולים על פי עמידתם במדדים בכל אחת מהתוכניות עומד על 466 מיליון שקל בשנת 2023 ו-516 מיליון שקל בשנת 2024.

התוכניות הלאומיות מבוססות תפוקות ותוצאות, שנועדו להבטיח הקצאה יעילה ושקופה של משאבים, ולשמש מנגנון תמרוץ לשיפור ביצועים ואיכות הטיפול. באמצעות תוכניות אלו, משרד הבריאות מבקש לא רק להקצות תקציבים בצורה חכמה, אלא גם להניע תהליכי שיפור ושדרוג מתמידים במערכת הבריאות, כאשר פרסום הדוח נעשה מתוך מחויבות המשרד לשקיפות ולהמשך שיפור השירות הניתן למטופלים.

כל פרט בתהליך התקצוב הוא חלק ממאמץ רחב לשיפור מתמיד של מערכת הבריאות והנעת שינוי מבני במערכת הרפואית כולה, כאשר מדובר במודל גמיש שיכול להשתנות ולהתעדכן בהתאם לצורכי המערכת, וזאת במטרה להתמודד עם שינויים עתידיים בתחומי הבריאות והטכנולוגיה.

העקרונות המנחים המובילים את תהליך תעדוף התוכניות הלאומיות הם התאמה לתכנון הרב-שנתי של משרד הבריאות, תקצוב מתמרץ מבוסס תפוקות ואיכות, ועידוד התייעלות ושיפור השירותים הניתנים.

בין התוכניות הלאומיות המשקפות חלק מהמהלכים המרכזיים שקידם משרד הבריאות בשנים האחרונות, והנתונים הנוגעים להן מתפרסמים עתה, נמנות התוכניות הבאות: שיפור הטיפול במחלקות לרפואה דחופה מלר"ד - שמתמקדת בשיפור זמני השהייה במלר"ד בדגש על: ביצוע טריאז׳ מהיר ומדויק, ביצוע בדיקת רופא ראשונית, קיצור זמן שהייה עד שחרור ואשפוז ושיפור מערכות הניהול והבקרה; מניעת ירידה תפקודית אצל זקנים במהלך אשפוז - תכנית ייעודית שיזם משרד הבריאות בשיתוף אשל-ג'וינט, לזיהוי ולטיפול במטופלים הנמצאים בסיכון גבוה להידרדרות תפקודית וקוגניטיבית במהלך האשפוז; פעילות ביחידות להפריה חוץ גופית (IVF) – תכנית שמטרתה להעביר את אספקת השירותים בתחום ההפריה החוץ-גופית, מאספקה פרטית לאספקה ציבורית, תוך שיפור האיכות וזמינות הטיפולים ביחידות בבתי החולים, באמצעות שדרוג תשתיות, הגדלת כוח האדם ושיפור טכנולוגיות מעבדתיות; שיפור יכולות הגנה במרכזים רפואיים כלליים - תכנית שמטרתה היערכות והתמודדות עם מצבי חירום בתחום חיזוק מערך הסייבר והגנת המידע בבתי החולים באמצעות סגמנטציה רשתית, זיהוי ותגובה לאיומים (XDR), תיקון ליקויים, הכשרות מקצועיות וביצוע סקרי סיכונים.

מקרב בתי החולים הגדולים, בית החולים איכילוב בתל אביב הצטיין במהירות ההגעה לבדיקת רופא – 80% מהמטופלים נבדקו תוך שעה מזמן הרישום במיון ו-90% עברו טריאז' תוך 15 דקות. לעומת זאת בתי החולים שיבא תל-השומר ברמת גן ומאיר בכפר סבא קיבלו ציון נמוך – רק 40% הגיעו לבדיקת רופא בתוך שעה.

מקרב בתי החולים הקטנים, לניאדו בנתניה הצטיין במהירות כש-99% מהפונים לחדר מיון ראו רופא בתוך שעה בלבד. לעומת זאת בתי החולים של הדסה בירושלים נמצאים בתחתית הרשימה: רק 25% מהמטופלים בחדר מיון הדסה עין-כרם ראו רופא בתוך שעה.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "לראשונה, משרד הבריאות מציג היום לציבור תמונה מלאה ושקופה של ביצועי בתי החולים במסגרת התוכניות הלאומיות,  כולל הציונים, המדדים והתקציבים שניתנו בהתאם לביצוע בפועל. מדובר בתוכניות שמחברות באופן ישיר בין תקצוב, איכות ותוצאות בשטח. מערכת הבריאות פועלת בשנים האחרונות בתנאי אי ודאות ועומס מתמשך, לאחר מגפת הקורונה ושנתיים של מלחמה, והמענה לכך מחייב ניהול שיטתי המבוסס על מדידה, תפוקות ותוצאות ולא רק על הקצאת תקציבים".

עוד ב-

רשת בתי חולים חדשה נפתחת בישראל – כבר מהשבוע הבא

לכתבה המלאה

בר סימן טוב הוסיף: "התוכניות הלאומיות שאנו מפרסמים היום, לאחר עבודת מטה מקצועית ומעמיקה, הן כלי ניהולי מרכזי שבאמצעותו אנו מגדירים סטנדרטים ברורים, מודדים עמידה ביעדים ומתגמלים שיפור ממשי בזמינות השירותים, באיכות הטיפול ובחוסן מערך האשפוז, תוך השפעה ישירה על חוויית המטופל ורציפות הטיפול הרפואי. פרסום הדוח מבטא תפיסת ניהול אחראית ושקופה: לא רק הקצאת משאבים, אלא מדיניות שמחוברת לביצוע ומניעה תהליכי עומק ושיפור מתמיד, המבטאים את המחויבות שלנו לטובת המטופלים ולמען מערכת בריאות ציבורית חזקה, מקצועית ויציבה".