מדדים ומחקרים

פער של 9 מעלות: אלה השכונות החמות ביותר בגוש דן

מחקר חדש של מומחים מטעם אוניברסיטת תל אביב ו-HIT מיפה את עומסי החום במטרופולין. הממצאים המפתיעים חושפים היכן נמדדו פערים קיצוניים וכיצד משפיע אופי הבינוי על הטמפרטורה בשכונה שלכם
גל חום קיצוני (צילום shutterstock)
מחקר חדש שנערך במטרופולין תל אביב קובע כי עומס החום באזור לא אחיד, אלא משתנה דרמטית בין השכונות, עונות השנה ושעות היממה. צוות החוקרים, בהובלת פרופ' עודד פוצ'טר מ-HIT מכון טכנולוגי חולון, לצד ד"ר משה מנדלמילך, עמית גולדברג ופרופ' יצחק עומר מאוניברסיטת תל אביב, שילב נתוני לוויין, מדידות אינפרא אדום ותחנות מטאורולוגיות כדי למפות את תופעת אי החום העירוני בגוש דן ואת הגורמים המשפיעים עליה.

פרופ׳ עודד פוצ׳טר, (צילום: יח"צ)
הממצאים מראים כי הפער בטמפרטורת האוויר בין העיר לסביבתה הפתוחה מגיע בקיץ לעד 4 מעלות צלזיוס ביום ובלילה, דבר המעצים במידה ניכרת את עומס החום הסביבתי. מנגד, הפער הגדול ביותר שנמדד נרשם דווקא בלילות החורף, אז העיר חמה עד 9 מעלות יותר מסביבתה, בעיקר מכיוון שהבטון והאספלט פולטים את החום שאגרו ביום, בעוד השטחים הפתוחים מתקררים במהירות.
בנוסף, החוקרים גילו כי מוקד החום של פני השטח אינו נייח. בשעות היום הוא נוטה לנוע מזרחה לכיוון פנים הארץ בשל בריזת הים המקררת את החוף, ובלילה הוא משנה כיוון ונע בחזרה מערבה.
בחינת המרחב העירוני מעלה כי הגבול המוניציפלי הוא לא המשתנה המכריע, אלא אופי הבינוי והסביבה. האזורים החמים ביותר שנמצאו במחקר הם מרקמי מגורים צפופים בבנייה בגובה בינוני, כדוגמת אזורים נרחבים בבני ברק ובליבת המטרופולין, לצד אזורי תעשייה ומסחר עתירי משטחים אטומים ודלי צמחייה.

בני ברק, צילום: Ariel Schalit, Associated Press
לעומתם, פארקים, גינות ואזורים פתוחים ממתנים את החום באופן ניכר. החוקרים מדגישים כי בערי חוף ים תיכוניות אי החום מתפתח בעוצמה רבה גם בצהרי הקיץ, ממצא שמחייב תכנון עירוני מותאם הכולל נטיעת עצים, הצללה ושיפור זרימת האוויר לקראת אתגרי האקלים העתידיים.
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה