על פי נתוני שירות התעסוקה, דורשי העבודה מהאשכולות הסוציו אקונומיים הנמוכים בחברה הישראלית מתקשים יותר לשוב למעגל העבודה. עוד בדו"ח: שיעור הירידה במספר דורשי העבודה הערבים נמוך בכמחצית מהממוצע שנרשם בחודש מרץ 2021.

דורשי העבודה הערבים מתקשים יותר לשוב למעגל העבודה – מספרם ירד במרץ בשיעור הנמוך בכמחצית מהממוצע (7% בלבד לעומת ממוצע של 15%): במהלך חודש מרץ, ירד בכ-15% מספרם המוחלט של דו"ע בקרבם, מספר דו"ע החרדים ירד ב-14%, מספר דו"ע היהודים שאינם חרדים ב-18% ואילו מספר דו"ע 'האחרים' ירד ב-20%.

דו"ע מהאשכולות הנמוכים (1-3) ומאשכולות הביניים (4-7) מושפעים יותר מהסגרים, רק באופן הפוך: בניתוח עומק שערך אגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה, המתבסס על פילוח אשכולות כלכליים חברתיים לפי אזורים סטטיסטיים, נמצא כי שיעור דו"ע מהאשכולות הגבוהים (8-10) נותר יציב מאז פרץ המשבר, אולם שיעור דו"ע מאשכולות הביניים ומהאשכולות הנמוכים מושפע מהסגרים ומהיציאה מהם רק באופן הפוך – בעוד שיעור אשכולות הביניים עולה בכניסה לסגרים ויורד ביציאה מהם, שיעור דו"ע מהאשכולות הנמוכים יורד בסגרים ועולה ביציאה מהם.

החזרה לעבודה בקרב דורשי עבודה מהאשכולות הנמוכים מתעכבת יותר. עבור דורשי עבודה אלו יש סיכוי גבוה יותר לשהות באבטלה ממושכת, להתרחק משוק העבודה ולהתקשות יותר לשוב למעגל העבודה אחרי המשבר.   

כתוצאה, שיעורם של דו"ע היהודים שאינם חרדים ושל 'האחרים' ירד מ-64.4% ומ-5.8% בפברואר ל-62.5% ול-5.5% במרץ, בהתאמה. לעומת זאת, שיעורם של דו"ע החרדים עלה מ-6.8% ל-6.9% ואילו שיעורם של דו"ע הערבים עלה מ-23%, דומה מאוד לשיעורם בכלל האוכלוסייה, לכדי 25.2% במרץ – מדובר בשיעור הגבוה ביותר שרשמו מאז פרץ משבר הקורונה, אך נמוך מזה שנהג קודם לפרוץ המשבר. יודגש כי בשירות התעסוקה צופים שככל שנתקרב לתום תקופת הזכאות לדמי אבטלה (סוף יוני 2021), שיעור דו"ע הערבים צפוי לעלות.

במטרה לעמוד על עומק התופעה, אגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה בחן את נתוני התעסוקה בהתפלגות סוציו אקונומית לפי אזורים סטטיסטיים. בניגוד למרבית המחקרים הנעשים ברמה היישובית ומתקשים לזהות שונות תוך יישובים, האזור הסטטיסטי הוא יחידת ניתוח קטנה יותר המאפשרת דיוק מירבי. מנתוני המחקר של שירות התעסוקה עולה כי עם פרוץ המשבר, מרץ 2020, זינק מספר דו"ע  בכל האשכולות החברתיים כלכליים כאשר הגידול המשמעותי ביותר נרשם בקרב דו"ע מהאשכולות הגבוהים ביותר (8-10) אשר זינק ב-6 נקודות האחוז, מ-15.7% ל-21.7%.

מנגד, באשכולות הביניים (4-7) נרשמה עלייה מדודה יותר של 2.6 נקודות האחוז, מ-43.4% ל-45.9%, ואילו באשכולות הנמוכים (1-3) שיעורם בקרב דו"ע ירד מ-41% ל-32% בלבד. לאורך המשבר, שיעור דו"ע מהאשכולות הגבוהים נותר יציב, בעוד שיעוריהם של דו"ע מאשכולות הביניים והנמוכים עלו וירדו לנוכח המדיניות שנקטה הממשלה – בכניסה סגרים וביציאה מהם. שיעור דו"ע מאשכולות הביניים עולה עם הכניסה לסגרים ובמהלכם ויורד ביציאה מהם, ואילו שיעור דו"ע מהאשכולות הנמוכים יורד בכניסה לסגרים ובמהלכם ועולה ביציאה מהם.

כך, מאז היציאה מהסגר השלישי נחוותה ירידה בשיעור דו"ע מכל האשכולות, אולם בעוד באשכולות הגבוהים הירידה הייתה בשיעור של 16% ובאשכולות הביניים של 18%, הירידה במספר דו"ע מהאשכולות הנמוכים ירדה ב-10% בלבד, נמוכה פי 1.5 מהירידה הממוצעת. כתוצאה, שיעורם של דו"ע מהאשכולות הנמוכים מכלל דו"ע עלה מ-34.3% בחודש פברואר ל-36.2% בחודש מרץ. תופעה דומה נרשמה גם ביציאה מהסגר הראשון והשני – בעוד במהלך הסגר הראשון שיעורם עמד על כ-33% הרי שמאז היציאה ממנו (מאי) עלה שיעורם עד לכדי 37.5% באוגוסט.

בדומה, בסגר השני (ספטמבר) עמד שיעורם על 34% וביציאה ממנו (נובמבר) עלה לכדי 35% וירד שוב בכניסה לסגר השלישי. למעשה, שיעור דו"ע מהאשכולות הגבוהים עלה רק בפרוץ המשבר, אך נותר יציב במהלכו. שיעורי אשכולות הביניים והנמוכים הושפעו מהסגרים, רק באופן הפוך – בסגרים יורד שיעורם של דו"ע מהאשכולות הנמוכים ועולה באשכולות הביניים, ולהפך ביציאה מהסגרים. "הנתונים", טוענים בשירות התעסוקה, "מלמדים שוב כי לטווח הארוך מי שנפגע יותר ממשבר התעסוקה הם מרוויחי השכר הנמוך. תנועת האקורדיון, של ההוצאה לחל"ת בכניסה לסגרים והחזרה מחל"ת ביציאה מהם, אינה פועלת כמצופה על דו"ע מהאשכולות הנמוכים.

המשמעות היא שבעוד שלדו"ע מאשכולות הביניים יש מקום עבודה לחזור אליו, ולכן שיעורם עולה בכניסה לסגר ויורד ביציאה ממנו, הקשר של דו"ע מהאשכולות הנמוכים לשוק העבודה הולך ומתרופף – הם שוהים באבטלה ממשוכת, עלולים להישאר בה גם בשוך המשבר ולהתקשות לשוב למעגל העבודה. זאת", מדגישים בשירות התעסוקה, "בין אם בשל העובדה ששער ההחלפה בין שכרם לדמי האבטלה מהווה עבורם חסם בפני חזרה לעבודה, ובין אם נותרו ללא מעסיק ואין להם לאן לחזור".