הייצוג הערבי
ייצוגו הפרלמנטרי של המיעוט הגדול ביותר בחברה הישראלית נסוג לרמתו הנמוכה ביותר מזה שני עשורים: בכנסת הקרובה יכהנו רק 10 ח"כים לא-יהודים. הסיבה נעוצה בעיקר באחוזי ההצבעה הנמוכים ובפיצול של הרשימות הערביות, שהוביל לכך שבל"ד לא עברה את אחוז החסימה. אבל זהו רק הסבר חלקי. סיבה נוספת היא היעדרותם של נציגים ערביים במפלגות הישראליות הלא סקטוריאליות. כך, לכנסת ה-20 (2015) נבחרו ארבעה ח"כים ערבים במפלגת העבודה, ישראל ביתנו, הליכוד ומרצ. לכנסת ה-24 (2021) נבחרו חמישה ח"כים ערבים במפלגות לא מגזריות וייעודיות לערבים: שניים במרצ ואחד בישראל ביתנו, הליכוד ומפלגת העבודה. הפעם יכהן רק הח"כ הדרוזי הוותיק חמד עמאר, שנכנס ברגע האחרון, לאחר ספירת המעטפות הכפולות.

שיעור ההצבעה
שיעור ההצבעה בבחירות 2022 טיפס לעומת בחירות 2021, מ-67.4 אחוזים ל-70.6 אחוזים אבל היו גם תקופות אחרות זוהרות יותר כמו ב- 1999-1973, שבהן שיעור ההצבעה הממוצע עמד על 78.8 אחוזים.
 

עוד ב-

טיבי הגיש תלונה לקצין הכנסת בעקבות האיומים על חייו

לכתבה המלאה

מגזר יהודי
בבחירות 2022 מצביעי הימין הגיעו לקלפי בשיעורים גבוהים לעומת בחירות 2021, מדובר בעלייה משמעותית של אחוזי ההצבעה בערי הפריפריה (אשקלון - 2 אחוזים, באר שבע -  4.6 אחוזים, ודימונה - 6.9 אחוזים). מנגד, מצביעי המרכז-שמאל הצליחו לשמור על שיעור הצבעה זהה לבחירות 2021 (תל-אביב - 0.4- אחוזים, גבעתיים - 0.3 אחוזים, והרצליה - 0.3 אחוז). אבל זה לא הספיק משום שהימין הוכיח כי הוא זוכה לתמיכה רחבה בעם וקרוב לוודאי שגם אם מר"צ ובל"ד היו עוברות את אחוז החסימה והן לא היו עוצרות בעד שלטון הימין בראשות נתניהו.

מגזר ערבי
בבחירות 2021 הגיע אחוז ההצבעה במגזר הערבי בו לשפל חסר תקדים של 44.6 אחוזים ובבחירות 2022 עלה שיעור ההצבעה ל-53.2 אחוזים. מדובר בשיעור השתתפות נמוך ביחס לבחירות 2020, שעמד על אז 64.8 אחוזים והגבוה ביותר מאז 1999. כוחן של המפלגות הערביות עלה בבחירות האחרונות לעומת הקודמות, ל-10.8 אחוזים לעומת 8.6 אחוזים אלא שבחישוב הכוח הכולל לא הייתה בשורה בגלל הפיצול שהשאיר את בל"ד מתחת לאחוז החסימה.