מי שזוכר את הרב המתוק אורי זוהר זוכר דמות שיודעת להבדיל בין עיקר לטפל. ובואו נחשוב על זה לעומק : כולנו פאנאטים במה שאסור להיכשל בו. במה שמבטיח את עתידנו. במה שאנחנו מרגישים בו אלמנט של קיום. תואר, כבוד, ערך. אז כל אדם וכל בר שיח צריך להימדד באמת מידה חכמה. של לדעת מה אצלו עיקר, ומה אצלו טפל. וכמובן שזה אמור לחרוג מתבניות מרובעות וחסרי ביסוס. אבל גם חשוב במפורש להגדיר את זה ככה. זה קוד אתי משותף לכל עם ישראל.