ברגעים טעונים של פתיחות, חברת הכנסת טלי גוטליב שיתפה את מאזיני הפודקאסט של אבי שושן במעריב, בעולמה האישי והמורכב כאם לילדה על הרצף האוטיסטי. במהלך השיחה, לא חסכה גוטליב את תחושות הכאב, החרדה והקושי היומיומי, כשאמרה: "תחשוב שכל אדם לילד רגיל יכול למות בשקט. הילד יגדל, הילד יחיה, הילד יחיה חיים מלאים. כשיש לך ילד תלוי, אתה לא יכול למות. אתה כל הזמן, החרדה הכי גדולה שלך זה, מה יהיה כשאתה תמות? היא תהיה ילדת מוסדות, חס וחלילה. היא תחיה איתי, עד מותי, זה לא רק שאני מסוגלת, זה עד מותי. אני אשמור על כבודה."

שושן שאל את גוטליב מתי הבינה שבתה שונה, והיא תיארה רגע אחד דרמטי במיוחד: "היא לדעתי נולדה ילדה רגילה, ונתנו לה את החיסון המחומש. וכשהיא התעוררה עם ה-40 חום יום למחרת החיסון, היא קמה עם הפנים נטולי הבעה. זה היה בגיל שמונה חודשים."
 

מעבר לסיפור האישי, הריאיון גלש גם למחוזות ציבוריים ונפיצים, כששושן – ששימש בעבר כדובר בית החולים איכילוב – הביע ביקורת חריפה על התנהלות המדינה בזמן הקורונה. "כמה המדינה פה הייתה פושטת רגל, כולל התקשורת, כולל כל ההתנהלות שלנו ביחס לקורונה, שאנחנו רק נבין את הפשעים שהיו פה?" שאל שושן, וגוטליב לא נותרה אדישה.
"על מה אתה מדבר? עבדו על כולנו בעיניים. אומרים לכם, יש מגפה, והייתה מגפה, בסדר? מסונתזת, אין לי גם ספק שזה לא משהו שהטבע יצר, ויוצרים חיסון. תנו לי את הפרוטוקולים, מה זה אסור לפרסום ל-50 שנה?"

בהמשך התייחסה לאי השוויון בתחולת ההנחיות בתקופת המגפה: "זה ברור לך, וגם לי זה היה ברור בזמן אמת, הרי איך יכול להיות ששופטים לא מקבלים בידוד? הרי הייתה החלטה ששופטים לא מבודדים. עכשיו, אם הם לא מבודדים, אז הם יכולים להיות, הופכים להיות כאלה שמפיצים את המחלה הזאת בבלי בלי הכרה, בסדר? ולמה אני כן צריכה להכניס את עצמי לבידוד? ברגע, כשאתה מבין את זה, אתה מבין הכל."

כשהמראיין תהה על ממדי ההונאה, היא לא היססה להשיב: "המון, מה השאלה בכלל."
ועל השאלה מדוע לא נפתחת חקירה בנושא, השיבה: "העם לא בשל לזה, לדעתי."

עוד ב-

ינון מגל השתגע: זה הצעד הבלתי ייאמן שעשה בתוכנית ה'פטריוטים' | צפו

לכתבה המלאה

את הפרק הזה בריאיון חתמה גוטליב באמירה קשה ונוגעת ללב על התמודדותה האימהית והרגשית: "אני יכולה לומר לך רק דבר אחד, זה מסלול חיי שכנראה יש לו הרבה מאוד סיבות. אני יכולה להגיד לך מה זה כן שכלל אצל עצמי. אחד, את העובדה שאני אחייה חיים מלאים, והיא לא. שאני אחווה רגשות מאוד קשים, ואני אצטרך להתמודד איתן. שאני אצטרך להתמודד עם קנאה, וזה כרגש רע, וגם איתו אני אצטרך להתמודד, ואני אצטרך להתמודד עם אובדן חלומות, ועם העובדה שהיא לא תתחתן ולא יהיה לה ילדים, ואני אצטרך לשמור על הגוף שלה, כשהיא תקבל מחזור, אני אצטרך להתלבט, אם להזריק לה זריקות או לתת לה לקבל מחזור ולטפל בה, כי אולי, אם אני ניתן לה זריקות, אולי היא תשמין ותראה מוזנח", וסיכמה: "אנחנו כולנו בתיקון."