''התאום הלא זהה'' נדב יעקובי סופד גם הוא לפרשן הכדורגל אבי מלר שהלך אתמול (שלישי) לעולמו בגיל 72. בשנת 2022 חשף מלר לראשונה כי חלה במחלת הסרטן. באחרונה שיתף מלר שמחלת הסרטן שאותה ניצח, חזרה משום מקום. מלר מזוהה עם אהבתו לכדורגל האנגלי ויתרה מכך גר בממלכה המאוחדת כעשור. כעת יעקובי מוותיקי הערוץ נזכר בימים בהם הכירו ועד הפרידה הסופית.

בטור בישראל היום כתב יעקובי על מלר: ''בקיץ 1984 נסעתי לסקר את אליפות אירופה בצרפת. הייתי כתב צעיר בעיתון "חדשות", וזו הייתה הפעם הראשונה שלי לסקר אירוע כדורגל בינלאומי. לפני שנסעתי נזכרתי שבפנקס שלי רשום מספר הטלפון של כתב "מעריב" בלונדון, אבי מלר, כשהיורו בצרפת הסתיים, המשכתי לעוד כמה ימים בלונדון. הרמתי טלפון לאבי מלר, שעד אז לא הכרתי, והצגתי את עצמי. לא רק שהוא שמח על השיחה עם הבחור הצעיר והאלמוני, הוא גם הזמין אותי לביתו והציע לאסוף אותי מתחנת הרכבת "גולדרס גרין". ואיך אומרת הקלישאה? כך נולדה חברות שנמשכה 41 שנה''.

הוא גם כתב בערגה על החברות היפה: ''מאותו יום שבו נפגשנו לראשונה בביתו הלונדוני, מלר ואני לא נפרדנו. הצלחתי לגייס אותו לכתוב בעיתון "חדשות" תחת שם העט "דורון ענבל", וכשחזר לארץ הצטרף אליי לעבודה בערוץ הספורט. קצת אחרי שמודי בראון החל להגיש את אולפן ליגת האלופות, מלר ואני הפכנו לצוות המסייע הקבוע של מודי. באותן שנים הפכנו לסוג של "תאומים לא זהים". נכון, שניים עם קרחת ומשקפיים - אבל אלו היו הדברים היחידים שהיו זהים בינינו. אחד אנגלופיל מושבע ובעל מזג סוער, והשני נציג הכדורגל הספרדי והלטיני, והרבה יותר רגוע. רבים מהאנשים שלא הכירו אותנו ברמה האישית היו מתבלבלים בינינו. לי היו קוראים "מלר", ולמעשה עד היום אנשים פונים אליי בשם "אבי". ולמלר היו קוראים לפעמים "יעקבי" - וזה היה די מעצבן אותו''.

עוד ב-

אייל ברקוביץ' נפרד בדמעות מאבי מלר: ''יהיה שם לכל החיים שלי''

לכתבה המלאה

לסיום הוא כתב: ''אבי מלר תמיד העיד על עצמו שהוא "רומנטיקן חסר תקנה" - וכמה שהוא צדק בהגדרה. הוא היה איש של אהבה. אהבה לאדם הפשוט, אהבה לילדים ולנכדים שלו, אהבה לכדורגל, ובעיקר לכדורגל האנגלי. כמה סמלי שהוא סיים את חייו אחרי שחזר מטיול באנגליה, שבו הדריך אוהדים נלהבים שרצו כל כך להיות במחיצתו, ליהנות מהידע העצום שלו ובעיקר מהתשוקה הבלתי נגמרת לכדורגל - בעיקר אם הוא אנגלי. בשנים האחרונות נפרדתי מסלבה ברזילאי וממודי בראון, אנשים שאין ולא יהיה להם תחליף. היום אני נפרד מחברי הטוב, האיש שאהבתי כל כך במשך 41 שנים - אבי מלר, האחד, היחיד והמיוחד, שלא יהיה לו תחליף. נוח על משכבך בשלום, חבר יקר ואהוב''.