חודש אוגוסט השיקה המועצה לצרכנות את היחידה למניעת הטעיות בפרסום שבודקת  באם  יש בפרסומים במדיה חשש להטעיית הציבור. היחידה הוקמה במטרה לקדם שקיפות ונגישות המידע המהותי המופיע בפרסום הנדרש לצרכן, ולמזער הטעיית ציבור הצרכנים בישראל באמצעות הפרסום.

המועצה מבקשת בדרך זו לכונן אסדרה חברתית וולונטרית עם כלל העוסקים במשק,  ולקדם  שיווק ופרסום הוגנים. החוק אוסר על הטעיית הצרכן בעניין מהותי בעסקה. בכלל זאת האיסור חל לגבי פרסום מטעה על טיב וכמות המוצר או השירות, מועד אספקה, דרכי טיפול, מקום ייצור וכן הפניה לכל מידע אחר שניתן בגין הטובין (חוו"ד, תנאי אחריות, תנאי העסקה ועוד).

היחידה למניעת הטעיות, דוגמת פרסומות ובוחנת  אם  יש בהם חשש להטעיית הציבור. במקרים בהם עולה כי דבר הפרסום הנבדק  מטעה לכאורה,  נעשית פניה מיידית למפרסם. מפרסמים שלא מתקנים את ההטעיה המשתקפת לכאורה, חשופים לנקיטת הליכים משפטיים כנגדם.

ברבעון הראשון לעבודתה, בדקה היחידה למניעת הטעיות בפרסום למעלה מ- 1,000 פרסומים שונים, מתוכם ב-205 פרסומים (21%) עלו חשדות לליקויים ולהטעיה. 52% מהפרסומים החשודים עסקו במבצעים שונים או בהשתתפות בהגרלות נושאות פרסים ששווקו לצרכנים, וכל היתר היוו פרסום תדמיתי והעברת אינפורמציה לצרכנים אודות בית העסק המפרסם ו/או על מרכולתו.

21% מהפרסומים החשודים היו בתחום החשמל והאלקטרוניקה, כאשר את המקום השני (9%) תפסו שני תחומים: ביגוד והנעלה וריהוט לבית, ובמקום השלישי, הצמוד אליהם הוא תחום הבריאות והאופטיקה (8%).

ב- 36% מהפרסומים החשודים מצאה המועצה הטעיה כלשהי, לכאורה, בפרסום וצורך לפנות למפרסם . ב- 23% מהפרסומים החשודים לא ניתן היה לגבש עמדה על סמך הממצאים המוצגים או שהנושא לא היה בטיפול היחידה ונדרש היה להמשיך בטיפול במחלקת פניות ציבור.

המועצה בודקת את הפרסומות כפי שהן מופיעות בתקשורת, ובתלונות הצרכנים למועצה. היחידה בדקה   הן בראי הצרכן הסביר והן בהיבט המשפטי, האם תוכן הפרסום עומד בהוראות כל דין, האם המידע שבפרסומים משקף לעיני הציבור כל הפרטים המהותיים הנדרשים להם על מנת לכלכל צעדיהם למול בית העסק המפרסם ולבצע החלטות צרכניות מושכלות ברכישה אצלו, והאם אין במידע שהוצג בפרסום משום חשש להטעיית הצרכנים.

מניתוח הפרסומות המטעות עולה כי מספר ליקויים חוזרים  על עצמם באופן מסירת המידע המהותי לצרכנים בפרסום, בדרך של הפניה למקור מידע חיצוני שאינו חלק מהפרסום. בין היתר התגלו הליקויים הבאים: "בכפוף לתקנון", העדר  קישור בפרסום ל"דף הנחיתה" באתר החברה   בו  התקנון אמור להיות , לרשות הצרכנים לעיונם. ריבוי תקנונים באתר כך שצרכן סביר לא יכול  להבין לאיזה תקנון התכוון  המפרסם, היעדר תקנון באתר העוסק המפרסם, למרות הפניית הצרכן בפרסום לתנאים המופיעים בו, סתירה בין התנאים המוצגים בפרסום לאלו המצוינים בתקנון, פרסום המסתמך על מידע מקצועי ואובייקטיבי, לכאורה, מבלי להפנות את הצרכנים לאותו מידע ומבלי להציגו באתר העוסק המפרסם באינטרנט לעיונם.

בפרסומות רבות, מצוינים סקרים ומבדקים המפארים את העוסק, את רמת השירות ודירוג השירות שלו בציבור ואת איכות מוצריו, כאשר הם מסתמכים באמור על סקרי דעת קהל , או על מחקרים מקצועיים, או על בדיקות מעבדה שנעשו ביחס למוצר כזה או אחר.אולם מבדיקת המועצה עולה כי לא ניתן לאתר את אותם מחקרי השוק וסקרי דעת הקהל שהובאו בפרסום עצמו. ציון פרטים מלאים בפרסום אודות המוצר/ים המוצגים בו – לא אחת התגלה כי  בפרסום בו קיימת תמונת מוצר,  אין פירוט ברמת הדגם הרלוונטי ו/או מק"ט של המוצר. כך שהתמונה  עלולה להטעות את הצרכנים בסוג המוצר שאליו מתייחסים בפרסום.